Volume 1

Page 183

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ובכל הועידות הארציות של המזרחי למן מלחמתהעולם הראשונה והנהו זה שנים רבות מראשי הסתדרות המזרחי בארץ-ישראל, ובכינוס העולמי של המזרחי (ירושלים, תש"ו) נבחר כחבר המרכז העולמי של המזרחי. כן משתתף הוא בארגון הישוב "כנסת ישראל" ומשמש נציג הצבור החרדי באספת הנבחרים מראשיתה ובהנהלת הועד הלאומי. מתרצ"א עומד הוא בראש מחלקת הארגון של הקהלות בא"י ובאותה שנה נבחר ע"י הועד הלאומי כחבר-סגן בועד הפועל הציוני.

כן השקיע הרבה עבודה בארגון הרבנות הראשית לארץ-ישראל ושכלול סידוריה ושרותיה בתור בית-דין רבני עליון וסמכות דתית עליונה של "כנסת ישראל".

בתרפ"ו השתתף ביסוד שכונת-הגנים "קרית משה" במערבה של ירושלים, בה בנה את ביתו, וזה למעלה מעשרים שנה עומד הוא בראש ועד השכונה ושוקד על התפתחות השכונה וקיום מוסדותיה הצבוריים (ביתכנסת, בית-ספר וכו').

בתרפ"ד יצא ספרי על "המדות שהתורה נדרשת בהן" ומאמרים ומחקרים בדרכי התלמוד ומדרש ההלכה. בתרצ"ה פרסם (בהוצאת "אמנות", ת"א) ספר "מבוא לתלמוד"' שנתאשר ע"י הועד המפקח על בתי-הספר של המזרחי במחלקת החנוך כספר-עזר לתלמידי סמינריונים למורים ולתלמידי בתי-ספר תיכוניים. בתרצ"ז פרסם (בהוצאת "אמנות", ת"א) ''מגלת כנסת ישראל" עפ"י הצעת מחלקת החנוך. בתרצ"ח הוציא ספר ''שבת הארץ" (תמצית מספרו של הגרא"י קוק בעניני שמיטה). כן ערך את הספר "איש ירושלים" לכבוד חותנו הרב והעסקן ר' נחמן גדליה ברודר ליובל-הגבורות שלו. בתש"ב הוציא ספר "ארגון הישוב היהודי בארץישראל". בתש"ד הוציא ספר "תולדות המזרחי בארץישראל". פרסם למעלה ממאתים מאמרים בעתונים יומיים, שבועונים, ירחונים על נושאים תורניים, מחקריים, חינוכיים וציבוריים. כן הרצה פעמים רבות ברדיו ירושלים.

בתש"ו הוציאו מוקיריו ספר הערכה לפעולותיו בשם "איש התורה והמעשה".

באותה שנה החליף את שם-משפחתו הגלותי בשםעברי: המאירי.

הרב יוסף שמחון

נולד מעיר פאס, מארוקו, בשנת תרי"ט (1859), לאביו הרב יעקב, שהיה גדול בתורה בנגלה ובנסתר.

בתרכ"ד עלה ארצה עם הוריו בחבורת העולים ממארוקו, שהניחו את היסוד לישוב העברי ביפו. אביו, ר' יעקב היה מיחידי ישיבתו של ר' אברהם ב"ר אהרן שלוש ולעת זקנה עלה ירושלימה ושם נפטר בשנת תרנ"ד.

למד תורה בבית אביו ובישיבת הרב שלמה בחבוט ביפו (יחד עם רבי יעקב מאיר, שהיה אח"כ ראשון לציון ורב ראשי לארץ-ישראל). הגיע לדרגה גבוהה

בידיעת התורה ובהיותו בן 20 הוצעה לו משרת רב לעדת הספרדים ביפו, אך הוא העדיף לעסוק בחינוך, ויחד עם אחיו הרב לוי , השו"ב והמוהל הראשון ביפו, יסד וניהל בית תלמוד-תורה, הראשון בעיר, בו נתחנכו בני כל המשפחות הותיקות, וגם בני ראשוני המתישבים האשכנזים (בכללם בני ר' שמעון רוקח ) למדו בו. כן נתפרסם לשבח כחזן בעל קול נעים ומבטא עברי צח, דרשן משפיע וסופר בעל כתב יפה. כשיסדה

חברת כי"ח את בית-ספרה ביפו נתמנה למורה בו לעברית ולתלמוד והוא המשיך בעבודה זו שלשים שנה. לעת זקנה שרת את בני עדתו גם בפסקי הלכה והוראה. בהשתדלותו נדפס בירושלים החלק הראשון של הספר "יאיר מבין" של הרב יוסף בן-נון.

במלחמת העולם הראשונה גורש עם משפחתו מהארץ כנתין צרפת. יצא לאלכסנדריה, המשיך ללמד שם עברית בביה"ס של כי"ח ורבים היו באים לשמוע את תפלותיו ודרשותיו.

נפטר באלכסנדריה, י' אדר תרע"ט.

בתו בלהה נישאה לעסקן שמואל זלוטניק, שהיה קצין בגדוד העברי של נהגי הפרדות בגאליפולי, ובתו שרה נישאה לדוד בנבנישתי (ז"ל), שהיה חבר מועצת עירית תל-אביב. ארבעת בניו הם: בן ציון, רפאל (ז"ל), שלמה (ז"ל) ומרדכי.

נכדו אברהם (אלברט) פקיד ראשי בברקליס בנק תל-אביב.

יששכר-דוב בר-דרורא (פריאר)

בן משה - נולד בעיר קוטנה בט' אדר תרמ"ג (1883). אביו היה סוחר, והתיחש לרב דוב מיזלש מקראקא-וורשה, והרב מקוטנה בעל הספר "זית רענן". למד ב"חדר" ואח"כ ב"ישיבה", ואחרי שהתמשכל נהיה אכסטרן, ידע יפה שפות ומדעים.

בנעוריו בא לורשה ושם הכניס אותו חברו מנוער

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 183). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/183