Volume 1

Page 202

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הקנינים", גם הוא בשני חלקים (תרפ"ח-תרצ"א), ו"מדות לחקר ההלכה" בשני חלקים (תרצ"ט-תש"ב) וחלק שלישי בכתב-יד. בדרוש ובמחשבה הדתית חיבר את הספרים "דרשות אל עמי" בשלשה חלקים (הוציאו באנטוורפן, יצא בארבע מהדורות וחלקו הופיע אף בתרגום אנגלי), "הגיונות אל עמי" בשני חלקים (אחד באנטוורפן ואחד בת"א), ו"לנבוכי התקופה", קובץ מאמרים לשאלות הזמן מתוך תפיסה דתית ואישית (ת"א, תש"ג); וכן את החוברות "היסודות, האידיאולוגיים של המזרחי", "הצדק הסוציאלי והצדק המשפטי והמוסר שלנו", "הבעיות הרוחניות בציונות", "שבת מלכתא" ו"עם סגולה". כן יזם את מפעל "כינוס סופרים" לריכוז דברי מפרשי-התלמוד הגדולים שבכל הדורות בסדרת-ספרים אחת לפי סדר מסכתות הש"ס. לעזרת רבנים ולומדי תורה עולי הגולה יזם את המפעל "עזרת תורה" ליד המועצה הדתית של קהלת ת"א.

נפטר ערב פסח תש"ה ונקבר בנחלת-יצחק ליד ת"א.

ברוך יקותיאל יקותיאלי (זוסמנוביץ)

נולד בשנת התרכ"ו (1866) בקרטוז-ברזה, פלך גרודנה, לאביו ר' אליעזר יהודה (נפטר בשנת התרע"ב בירושלים), חוטר מגזע הקדושים ברוזינוי מצאצאי ר' שאול ואהל ז"ל מגדולי היהודים בפולניה. לפי המסורת המשפחתית הם מתיחשים ליוצאי פדואה. שבאיטליה. אמו מרת אלישבע ז"ל ממשפחת הלפרין

(רבנים במינסק וביאליסטוק).

עוד בנעוריו נתפרסם כ"עילוי". שאיפתו להשכלה ואהבתו לשפה העברית הביאוהו למוסקבה, ושם היה אחד ממפיצי הלשון העברית. בעודו צעיר כתב ספורים בעברית: "הגמול", "הדסה", "צרור המור" ו"הדוד משה". התמסר בשקידה רבה לחקר כתבי הקודש והדקדוק העברי. פרסם מחקר ובאורים לתנ"ך בשם "אמרי ברוך" וחבר ספרי-דקדוק "לוחות השמות", "הדקדוק השלם" ו"ראשית תורת השפה". היה מנהל

חדרים-מתוקנים בגולה, שהלמוד בהם היה עברית בעברית.

בשנת תר"ע עלה לא"י עם בני משפחתו. היה מורה לתנ"ך ולשפה העברית באליאנס ובביתהספר "תחכמוני" של המזרחי ביפו. התנגד לחרדותקנאית (הפרנקפורטית) ששלטה אז ב"תחכמוני" ושאף לקשור את חיי תלמידיו לחיי עבודה בארץ.

היה ממסייעי הרב י. ל. פישמן בחיזוק הסתדרות "המזרחי" בארץ. כתב מאמרים על תפקידי הסתדרות "המזרחי" בבנין הישוב, השתתף בפעולותיה והופיע בשמה במלחמת הישוב נגד החנוך הזר (במיסיונים) ובמלחמת השפות (עזרה).

היה חבר פעיל בהסתדרות המורים העברים בא"י. נפטר פתאום בתל-אביב ל' ניסן התרע"ד ונקבר בבית הקברות הישן. הניח אחריו את אשתו מרים יונה ז"ל בת חיים דב (נפטרה בהיותה בת שמונים ח' אלול תרצ"ז בנחלת יצחק), ואת שלושת בניו: ישראל (כיום מזכיר מחלקת העליה של הסוכנות היהודית בחיפה), חביב (מנהל ביה"ס העירוני "גאולה" בתל-אביב) ויוסף (מעסקני האספורט בא"י).

שמואל (סם) זקס

נולד בעיירה גורז'ד, ליטא, ז' סיון תרנ"א (1891) לאביו ר' יצחק, בן-תורה וירא-שמים בכל אורח חייו וגם במסחרו, ולאמו שרה , נכדת הגאון ר' אברהם שמואל (מחבר הספר "עמודי אש") מאיישישוק. למד ב"חדר" ובהדרכת אביו. מחמת צוק העתים יצא אביו לנסות את מזלו בדרום-אפריקה, ולאחר שנה, בהיות הנער שמואל בגיל בר-מצוה, יצא לבדו מהעיירה הליטאית ללונדון ומשם אל אביו ליוהניסבורג והיה לו לעזר בעמלו הקשה ובבדידותו ליד מכרה רחוק מהעיר. בהיותו שם שנים אחדות הסתגל לחיי המעשה בארץ אנגלו-סכסית, אך שאף לבנות את עתידו בארץ-ישראל ולשם קשר מוקדם עם ציון היה חוסך מכספו וקונה שקל ותורם לקרן הקיימת.

כשהחליט אביו לעזוב את אפריקה דרש הוא שיעלו לארץ-ישראל, אך הונם הפעוט לא הספיק לכך, ולכן נסעו חזרה לליטא ואחרי כמה שבועות יצאו לאמריקה, לניו-יורק. כאן עזר שמואל לאביו במסחר במשי ושקד על גידול מחזור העסקים תוך שמירה על עיקרונות המסחר ההוגן, וכך עלו בסולם ההצלחה עד שרכשו בית-חרושת למשי ושמואל היה המנהל המסחרי של הפירמה "יצחק זקס ובניו".

תוך שטף העבודה והמאמץ הכלכלי הפורה קיימו את הקשר עם ארץ-ישראל על-ידי תמיכה ביד רחבה במוסדות ובמפעלים של הישוב החדש, אך שמואל לא מצא את סיפוקו בכך ובשנת 1923 הצטייד ב-12.000 דולר ובא ארצה "לעשות משהו". הזמין ספינת דיג מאיטליה וניסה לפתח בארץ את הדיג הימי והתעשיות הקשורות בו. התנאים עוד לא הוכשרו אז למפעל

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 202). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/202