Volume 1

Page 213

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יוסף ויינר

נולד בסלאנט, ליטא, בשנת תרי"ח (1858), לאביו אריה. למד בילדותו ב"חדר" וכשנתיתם בשנתו ה-10 נמסר ללמוד מלאכה. למד ועבד בשקידה, ובהיותו בעל

מרץ ויזמה הצליח בדרך חייו. צבר לו קצת כסף והחל לעבוד על חשבון עצמו בתפירת כותנות למכירה. עבר למוסקבה, יסד בית-חרושת לכותנות וניהלו בהצלחה במשך 8 שנים.

כשחלו שני בניו ברוך ומנחם בטיפוס והיו בסכנה נטל עליו בנדר, שאם ישלח להם השם רפואה שלמה יעלה עמהם לארץ הקודש כדי לגדלם ליהודים טובים. הבנים קמו והבריאו, ואם כי גיסו שחזר באותו זמן מביקור בארץ-ישראל הביא רשמים לא מעודדים בדבר האפשרות "לעשות חיים" בה, לא נפתה להפר את נדרו ובשנת תרנ"א עלה ארצה עם בני-ביתו.

ביפו פתח חנות מכולת ומכר בהקפה, כפי שהיה רגיל בחו"ל, אך כאשר קונים רבים לא שילמו וההון המושקע בעסק הלך ונאכל והיה צורך להשקיע הון נוסף, העדיף לחסל את העסק, ובהון שנשאר לו קנה בתרנ"ב קרקע ברחובות ויצא עם משפחתו להתישב בין הראשונים. סידר לו משק ופיתח אותו במשך הזמן בעזרת בניו. גם אטליז פתח במושבה והצליח בו, וכך זכה לראות כי אכן כדאי היה לו לקיים את נדרו.

נפטר ברחובות, כ"ד שבט תש"ד.

ישראל מרדכי טננבוים

נולד בירושלים בי"ב תשרי תר"מ, לאביו ר' אלחנן , שעלה ארצה מהונגריה והשתתף בהרחבת הישוב בעיר הקודש, בניהול בנין השכונה הגדולה "נחלת צבי" (בתי אונגארן"). נתחנך באהלי תורה, כדרך טובי בני ירושלים בימים ההם, והגיע לידיעה רבה בתלמוד ובנושאי-כליו. בהיותו אברך צעיר, בן 20, נזדמן לו במקרה להגיע להיכרות עם האפטריארך דמיאנוס , ראש העדה היונית בארץ, ותודות לרושם

הטוב שעשה על ראש הכנסיה בעלת הרכוש הקרקעי הרב הצליח לקנות ממנו חלקת אדמה, שהיתה נחוצה להרחבת שטח הישוב העברי בירושלים החדשה שמחוץ לחומה, ועליה הוקמה השכונה בית ישראל החדשה. הצלחה ראשונה זו עודדה אותו להמשיך במפעל גאולת האדמה להרחבת הישוב, ומאז ראה בפעולה זו את יעוד חייו ובמשך הזמן התמחה בכל הנפתולים של רכישת קרקע בארצנו, הכרוכה כרגיל בקשיים, במכשולים ובסיכוני-כסף לרוב. כך היה קונה חלקה אחרי חלקה ומוכרה אחר-כך ברווח מינימלי, כדי שתוכל לשמש בהקדם לצרכי שיכון עברי לרבים.

בירושלים גאל אחרי השטח הנ"ל קרקעות לשכונת הבוכארים, לשכונות אחוה, יגיע כפים, בתי הורנשטיין, מגרש גדול מאת בית-היתומים הסורי ("שנלר"), המגרש הרחב שליד בית-החולים ד"ר וואלאך, אדמת שכונת רוממה, שחיברה את מושב זקנים הכללי אל גוש השכונות העבריות של ירושלים החדשה, אדמת השכונה קרית משה, אדמת השכונה בית הכרם, שקנה בעמל רב מאת הכומר הארמני ריאנט, אדמת השכונה שבין קרית משה ובית וגן (לשכונה זו נתן במתנה מגרש גדול בן כמה דונמים לבית-הכנסת ולשאר צרכי הצבור), אדמת חברת נוה שאנן הסמוכה לרחביה ולשערי חסד. ובסביבת העיר גאל את אדמות חברת "הכפר העברי" ו"נחלת ישורון" ושטחים נרחבים על הר הצופים בקרבת האוניברסיטה העברית, ביניהם השטח שנועד לבית-הספר לרפואה ולבית-החולים האוניברסיטאי "הדסה". ממחיר קרקע זה הפחית 1000 לא"י, לבקשת מר אוסישקין ז"ל, כתרומתו האישית למפעל. כן הציל עוד לפני מלחמת-העולם הראשונה שטח קרקע על הרהזיתים, שהפריד בין בתי-הקברות, והיה חשש שיקימו שם מנזרים, והוא הצליח לגאול את האדמה ולהעבירה לרשות חברה קדישא. כן הצליח לגאול שטחים מאת

משפחת כאלדי, על אף ההתנגדות של עסקנים ערבים, במקום שנועד להארכת רחוב המלך ג'ורג' עד לשכונת גאולה. כן גאל את הבנינים לבית-הספר "בצלאל".

בחיפה גאל קרקעות על הר הכרמל ובסביבת הטכניון והצליח לרכוש מאת מוסה כאזים פחה,

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 213). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/213