Volume 1

Page 215

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ברוך גולומב

בן אליעזר מאיר. - נולד ב' אייר תרכ"ה (1865) בעיירה לאסק ליד לודז'.

למד ב"חדר" וכשגדל - ב"בית מדרש". מפי מורים פרטיים למד גרמנית, רוסית ופולנית. לאחר נשואיו עבד במשך 15 שנה אצל הפירמה "אחים בוקט", ואח"כ כשעזב את עבודתו בפירמה הנ"ל יסד לעצמו בית חרושת למטפחות צמר בלודז'.

היה בין הציונים הראשונים בעירו, ובביתו היו האספות הראשונות. הפיץ את מניות אוצר התישבות היהודים. לפני עלותו לא"י (1909) הגישו לו מתפללי בית הכנסת "אוהל יעקב" בלודז' תעודת רישום בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל.

בשנת 1906 ביקר בארץ בפעם הראשונה וקנה פרדס בפתח-תקוה, ובשנת 1909, אחרי שחיסל את עסקיו בלודז', בא עם משפחתו כדי להשתקע בארץ. באותה השנה נבחר להנהלת חברת "פרדס", והיה גם יו"ר הסניף שלה בפ"ת במשך כמה שנים. בהנהלת "פרדס" נמצא עד יומו האחרון.

בשנת 1912 יצא בשליחות החברה הנ"ל לקושטא, מצרים ורוסיה לשם ארגון שוק תפוחי הזהב. בשליחות זו נמצא במשך 1912-1913. בשנה הנ"ל היה בין מיסדי חברת "השקד", שעזרה לא מעט להיטיב את מצב הכורמים.

היה בין מיסדי בית הספר החקלאי בפ"ת, שבראשו עמד הד"ר אליעזר פיקהולץ ועמד בראש הועד המפקח שלו. היה גם היוזם ואח"כ אחד ממנהלי "קופת מלוה חקלאית" בפ"ת.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כשנשקף לבני פתח-תקוה רעב, והמצוקה הלכה וגדלה, וחוסר צרכי אוכל היה מורגש מאד, יסד ועד לכלכלה ולשם כך נפתחה לפי יזמתו חנות של מצרכי אוכל. כשהחנות שפתח הועד הנ"ל לא מילאה את התפקיד, שצריכה היתה למלא, מחוסר אנשים מתאימים, לא היסס הרבה והעמיד עצמו לשרות הצבור ובמשך שנה שלמה ניהל אותה שלא על מנת לקבל פרס, וכשחסרו כספים

השקיע בעסק אמצעים כספיים משלו וגם של אחרים, שהיה מקבל מהם בתורת גמילות חסד.

גם את בית המרקחת ניהל שלא על מנת לקבל פרס, והשיג תמיד את הרפואות הדרושות, אם כי השגת הרפואות בימים ההם היתה קשה מאד.

עם הכבוש הבריטי התנדב בנו, אליעזר, לגדודים העברים.

בסיום מלחמת העולם הראשונה, כשהפרדסנות בפ"ת עמדה בשפל המדרגה ובמקצתה נחרבה אפילו, מפני שהחזית היתה בפתח-תקוה ממש, נסע יחד עם פ. פסקל ואהרן אהרנסון למצרים לפגישה עם ווייצמן והצליחו להשיג אצלו הלואה להקמת הריסות הפרדסנות. הכספים הללו ניתנו באמצעות אפ"ק לזמן ארוך ברבית של 7%.

כשפרצו הפרעות במאי 1921, היה חבר ועד ההגנה של פ"ת והסביבה. קור רוחו וצלילות דעתו לא עזבוהו אף ברגעים הקשים והמסוכנים ביותר. אסף לפ"ת את תושבי עין-חי וכפר-סבא ואירגן את ההגנה בשנת 1921 נבחר ע"י החקלאים לועד המושבה, ובתפקידו זה עמד עד יומו האחרון. בועד המושבה הכניס הרבה תקונים חשובים וסדרים נכונים. ימים אחדים לפני מותו נסע ירושלימה להשתדל בפני ההנהלה הציונית שתקנה את הפרדס הגדול של ברק, שעמד אז לעבור לידים נכריות מחוסר קונים יהודים, אך השתדלותו זו לא נשאה פרי.

שנה לפני פטירתו נסע לקושטא ולמצרים לסדר את עניני האקספורט של הפרי למקומות האלה (רוסיה היתה כבר סגורה בשביל הפרי הארצישראלי).

נפטר בהושענה רבה (כ"א תשרי) תרפ"ג ונקבר בפתח-תקוה.

ד"ר יונה (יוליוס) פרויהליך

נולד במינכן-גלאדבאך (באזור הרהיין) במערבגרמניה. י"ז שבט תרנ"ג (28.1.1893), לאביו ר' יהודה,

רב הקהילה, ולאמו מרים, ממשפחת הרב ד"ר מ. גרונ האלד מווינה . למד בילדותו ראשית לימודי היהדות

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 215). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/215