Volume 1

Page 236

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קצת הכסף שחסך בגולה. העליה הרביעית הוציאה, לפי דעתו את הישוב מבוץ התקציבים והתמיכות. לאחר רצח ד"ר חיים ארלוזורוב נאסר ונאשם בהשתייכות ל"ברית הבריונים". אבל זוכה ושוחרר. עם פרוץ מאורעות תרצ"ו-צ"ט התנגד בחריפות להבלגה.

היה בין יוצרי "ארגון צבאי לאומי" והשפיע על מפקדת הארגון לעבור להגבה. היה אחראי לקו הפוליטי של אצ"ל. המשטרה רצתה לאסרו. אבל הוא הסהתר זמן מה בארץ במקומות שונים, עד שהצליח להתחמק ולרדת בחיפה באניה שהפליגה לאירופה. הדבר היה בשנת 1938. מטעם ז'בוטינסקי נמסר לידו ענין ההעפלה. ופה הראה את מרצו, כח העבודה שלו והכשרון הארגוני. הוא בעצמו הסתפק במועט. ימים ולילות בילה ברכבות, אניות, מטוסים. עבר ממקום למקום: לונדון, פריס, פרג, ציריך, מרסייל, בוכרשט, בודפשט, קונסטנצה, וורשה וחוזר חלילה. הוא ראה בהעפלה אמצעי להגשמת חלום האווקואציה של ז'בוטינסקי. הוא דרש להרבות באניות ולעלות על חוף הארץ בגלוי. הוא האמין, שבכח ההעפלה אפשר להעביר לארץ את הנוער שבגלות אירופה.

ביוני 1939 חלה במחלת הכליות, שהצעידתו אלי קבר כעבור חצי שנה. הוא היה חולה גם קודם לכן, אבל לא שם לב לכך. הדבר קרה בזמן המצור על וורשה ובהתקפות האויריות הגדולות. בהתחלת ספטמבר 1939 נפצע מרסיסים בפצעים קלים. לפני מותו ציוה לאשתו להעלות את עצמותיו להר הזיתים ולקברן סמוך לקברו של יעקב רז, חבר ארגון צבאי לאומי, שנפצע ומת בשנת תרצ"ח.

יוסף כצנלסון פירסם משהו מהרצאותיו שהרצה

בבית"ר קן ירושלים על שיחרור הלאומים ודבריו ראו אור, ללא חתימה, בכתב העת "משואות". נפטר בוורשה, כ"א טבת ת"ש (2.1.1940). אחר מותו פירסם אבא אחימאיר ב"המשקיף" מאמר הערכה עליו בשם "הנסיך השחור".

מרדכי סלומון

נולד בירושלים, ה' חשון תרכ"ט (1868), לאביו ר' יואל משה סלומון העסקן המעולה בצבור הירושלמי, מעורכי "הלבנון" ועורך "יהודה וירושלים", ממיסדי נחלת שבעה ופתח-תקוה (נכד ר' זלמן צורף גואל ה"חורבה" ובן ר' מרדכי, חלוץ החקלאות והתעשיה בארץ, מבוני בית-הכנסת "החורבה", מראשוני הישוב האשכנזי בירושלים), ולאמו פרומה בת ר' אברהם רוטנברג .

למד בתלמוד תורה ובישיבת "עץ חיים". בעודו בחור צעיר יצא לפתח-תקוה ולכפר יהודיה להשתתף עם אביו בעבודות המשק ובנין המושבה, ואף לאחר שאביו חזר לירושלים נשאר בפתח-תקוה והמשיך בעבודתו החקלאית במשך עשרות שנים. השתתף בפעולות המתנחלים בהגנה על המושבה ואדמתה מפני שוסים ומתנפלים. כן השתתף בהקמת מוסדות הצבור והחסד ונטל את חלקו בכל הנסיונות הקשים שראשוני המושבה נתנסו בהם.

משגדלו בניו ונשתחרר מהעבודה היום-יומית במשק ובפרדס התמסר לעבודת מחקר וכתיבה היסטוריוגרפית בתולדות הישוב האשכנזי המחודש בארץ.

אסף וריכז את הזכרונות ששמע מפי אביו ואחרים. ביהוד חקר בגיאוגרפיה ההיסטורית של ארצנו כדי לקבוע ולזהות את שמות-המקומות העתיקים כסביבת פתח-תקוה ואת מסקנותיו פרסם באחד-עשר פרקים בהמשכים בשבועון "בוסתנאי" שנה ראשונה, בגל

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 236). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/236