Volume 1

Page 250

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

העברית מיסודו של הד"ר מרדכי ברוידה. בגימנסיה זו נשאר עד 1914. עם התקרבות החזית, יצא למוסקבה, ושם נתמנה למפקח על בתי הספר העבריים מיסודם של "חובבי שפת עבר" ובש' 1917 נתמנה לעורכה של הוצאת "אמנות". בהוצאת ספרים זו לכל גלגוליה, - לכתחילה ממוסקבה לאודיסה, מאודיסה להומבורג ומהומבורג לתל-אביב - עבד כל השנים כעורך, כמתרגם וכמסגנן. עבודתו היתה אלמונית, ואיש מן הצד לא ידע את תפקידו האמיתי.

בש' 1921 הצליח לצאת מרוסיה יחד עם קבוצת הסופרים ביאליק, רבניצקי, דרויאנוב וכו', אך השתקע באופן זמני בהומבורג, ששם התאכסנה הוצאת הספרים "אמנות" שהיה קשור לה בתור עורך. בנובמבר 1925 הגיע ארצה, ותיכף נכנס לעבודה בהוצ' "אמנות", שעברה גם היא לתל-אביב.

בארץ ישראל המשיך בעבודתו. ערך, סיגנן ותיקן בהוגי "אמנות" כמאתים ספר חוץ מחוברות ספרית קרן הקיימת "לנוער". גם בספרים שתרגם בעצמו לא ציין את מתרגמם. לעיתים רחוקות הסכים לחתום את שמו בפסידונימים : "אלמוני", א. ס. ל. סמן, שלי ואחירב (בפסידונים הזה חתם לזכר אחיו הרב הגאון ר' יעקב שלמה משצ'גובו, מחבר הס' "בית יעקב", שנספה בידי הנאצים).

ולמרות שהשתדל להצפין ולהסתיר מעין רואים את עבודתו, בכל זאת הכירו יחידי סגולה את ידיעותיו המרובות בלשון ובספרות העברית החדישה והעתיקה, וידעו להעריך את חין ערכו כאחד המעטים השולטים במכמני הלשון העברית, ונבחר ל"ועד הלשון" כחבר הועד.

בתש''א קבל על עצמו עריכת הספר "זכרון יעקב", ובו פרסם גם אחד משיריו המעטים בחתימת א. ס-י.

עם חדוש ה"רשומות" הוזמן ע"י חברת "דביר" להיות עורכן. בלכתו למערכת תקפה עליו מחלתו מחלת הלב - מעדה רגלו, ונפגע מזעזוע מוח.

לאחר מחלה חטופה מת מהסתיידות העורקים בה' ניסן תש"ה ונקבר בבית הקברות הישן בת"א.

זאב סמילנסקי (ז"ס)

בן ישראל, - נולד בכ"ו אלול תרל"ג (1873) בעיירה סמלה, פלך קיוב (אוקראינה).

למד בחדר תורה וגמרא, ועברית למד אצל מורים פרטיים. כשגדל צירף לידיעותיו העבריות היסודיות גם השכלה כללית וידיעת שפות.

להבת ציון נמשך מנעוריו, ובשנת 1891 עלה לארץ ישראל. לפני עלותו לארץ התמחה ברוסיה במקצוע המסגרות ובבואו ארצה מצא לו עבודה כפועל יומי בכרמי ראשון לציון. באב תרנ"א עלה ביחד עם בני משפחתו: דוד אחיו, שפרה אחותו, משה ומאיר דודיו להתנחל על האדמה שהסבא שמעיה

קנה במושבה. עבד במדידות ובכרמים. בתחילה גרו בצריף על אחת הגבעות ואח"כ ב"חן'' הידוע בחדרה.

לרגל הקדחת הצהובה עזב את המושבה וחזר לראשון לציון. עבד בכרמים וכעבור שנתים עבר ליפו ועבד בבית החרושת למתכת ל. שטין.

בשנת 1895 חזר לרוסיה ושהה בגולה שמונה שנים. עבד כשנתים בבתי חרשת גדולים ביליסבטגרד ובפסטוב. כשש שנים עסק בהוראה בחדרים מתוקנים לפי השיטה עברית בעברית בחרסון וביליסבטגרד (בין תלמידיו היו משה ורבקה שרתוק בחרסון), אך לפתע גברו בו הגעגועים לארץ ובשנת 1903 עלה ארצה והשתקע בה.

כשחזר ארצה היה מנהל גן הילדים הראשון ביפו עם הגננות תמימת סוכובולסקי ויוכבד בקמןלודויפול ואחר כך כמורה בבית הספר העממי ברחובות לזמן קצר.

לכתוב התחיל עוד בהיותו בארץ בפעם הראשונה (1891). היה מפרסם מאמרים ומכתבים מא"י. בעיקר אהב להתעסק בסטטיסטיקה.

כשנוסדה בארץ ישראל מפלגת "הפועל הצעיר" היד, אחד המיסדים הראשונים שלה, והיה גם מהעורכים הראשונים של הדו-שבועון "הפועל הצעיר".

בשנת תרס"ה ערך לפי יזמה עצמית מפקד יהודי יפו, ואת סיכום המפקד הזה פרסם אח"כ ב"העומר" של ש. בן-ציון.

פרסם מאמרים רבים על עתיד הפרדסנות, הכרמים (שקדים וגפנים) ב"השלח", "העולם", "הפועל הצעיר", "הארץ" ו"בוסתנאי".

בתר"ע נשא לאשה את מרים בת אברהם ויץ (אחות יוסף ויץ מההנהלה הראשית של הקרן הקימת לישראל).

אחרי גמר מלחמת העולם הראשונה נכנס לעבוד בעירית תל-אביב במחלקה הסטטיסטית שלה. פרי עבודתו במחלקה עירונית זו ניכר בספרו שפרסמה עירית תל-אביב בתרפ"ה : "תל-אביב לאור המספרים".

בשנות המשבר בעירית תל-אביב 1926/1927 בוטלה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 250). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/250