Volume 1

Page 251

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

המחליקה לסטטיסטיקה שעמד בראשה, והוא חזר לפרדסו.

מזמן לזמן היה מפרסם עבודות סטטיסטיות ב"בוסתנאי" וב"הפועל הצעיר". אפשר להניח, כי מספר מאמריו כנ"ל עולה למאות. מלאים ענין ביחוד היו המאמרים הרבים שפרסם ב"בוסתנאי" על התפתחות הפרדסנות הארצישראלית.

על רוב מאמריו היה חותם בפסידונימים: ז"ס, בן-ישראל וכו'.

בשנת חייו האחרונה נהרג בנו הבכור, ישראל, בתאונת דרכים. מאורע טרגי זה השפיע על מצב בריאותו שנתערערה, ובט''ו טבת תש"ד מת, והובל לקברות לבית העלמין ברחובות ונקבר ע"י קבר בנו ישראל. בנו השני הוא הסופר הצעיר ס. יזהר מנהל הגימנסיה ברחובות.

אברהם כהנא

בן מרדכי. - נולד בדצמבר 1874 (תרל"ה) באחוזת אביו בכפר סקומרוחה שעל יד ז'יטומיר באוקראינה.

קיבל חנוך מסורתי ורכש לו ידיעות רבות בשפות חיות וקלסיות.

בגיל צעיר התחיל בעבודה ספתתית-מדעית. פרי עטו הראשון היה ספר תולדות "ר' ישראל בעל שם

טוב". אח"כ הוציא מונוגרפיה על חיי רמח"ל, ספר "קורות היהודים ברומה" (בעקבות ספרו הידוע של ריגר-פוגלשטיין), תוך חקר ההיסטוריה הוציא לאור גם ספר דקדוק עפ"י שד"ל ותולדותיו של רבי יהודה אריה די-מודינא.

בש' תרס"ג החליט לגשת ולהוציא את התנ"ך עם פירוש מדעי לפי דוגמת ובעקבות מרטי, נובק ודיללון. בפירושו זה (בראשונה הוציא ספר "בראשית" מפורש על ידו) הובאו בפעם הראשונה בלבוש עברי מתאים מסקנות בקורת המקרא. פירושו זה עשה רושם גדול, והוא ניגש להמשך מפעלו זה, והוציא בזה אחר זה את "שמות" ו"במדבר" (מפורשים על ידו). אח"כ הוציא את פירוש "ישעיהו'' (מפורש על ידי שמואל קרויס), "תהלים" (מפורש ע"י פרופ' צבי פרץ חיות). ההוצאה הזו והפרושים המדעיים המלוים אותה הקנו לו שם ויד בקרב העוסקים בחכמת ישראל.

עד מלחמת העולם הראשונה הספיק להוציא עוד חלק מ"תרי עשר" ו"דניאל". בש' 1909 הוציא מלון רוסי-עברי גדול.

נשא לאשה את חנה בת ר' יעקב שפטל מברדיצ'ב.

עם השתלטות הבולשביקים נתמנה על ידיהם למרצה באוניברסיטה העממית בקיוב וקבל את התואר פרופיסור.

בש' 1922 הצליח לצאת מרוסיה והשתקע לזמןמה בורשה. שם הוציא לאור את "ספר החסידות" שלו, שבו כינס ממיטב הספרות החסידית על כל גלוייה (דברי תורה, דברי אגדה ותעודות), "מעשיות ר' נחמן מברצלב", כן הוציא לאור את האנתולוגיה "ספרות ההיסטוריה הישראלית" בשני חלקים.

ב-1923 עלה לארץ ישראל. עם בואו נתמנה למורה לתנ"ך בסימינריון למורות וגננות ע"ש לוינסקי בתל-אביב. כעבור זמן-מה נתמנה למנהל הספריה "שער ציון" ובתפקיד זה עמד עד 1929.

בארץ ישראל חידש את הוצאת הפירוש המדעי. כאן יצאו לאור "תרי עשר" חלק ב', "משלי", "איוב", "עזרא ונחמיה", "חמש מגילות" עפ"י רוב מפורשים על ידו. הפעם התרחק קימעא מבקורת המקרא והשתדל במיטב ידיעותיו למזג ולסכם את כל הטוב שבפירושים העברים ולמזגם בפירושי הגויים: נובק, מרטי, קאוטש, שטראק ודיללון.

מלבד זה התמסר להוציא את "הספרים החיצונים" בתרגום עברי מהמקור מפורשים לפי המלה האחרונה של המדע העברי והכללי. בעד עבודתו המונומנטלית הזו קבל פרס ביאליק.

בסוף ימיו עבד על פירוש מלא, שונה מפירושו הראשון, וקרוב למקורות ישראליים לפירושי התורה של חז"ל. הוא הספיק רק לסיים את פירושו ל"בראשית", "יחזקאל'' ו"הושע".

בשנת חייו האחרונה חלה מחלה קשה וממושכת, ואחרי סבל רב מת בת"א בי"ט אדר א' תש"ו (21.2.1946), ונקבר בבית הקברות הישן.

צאצאיו: אוריאל (אדריכל), יעקב (עורך דין) ומרים אשת מיכאל רוזנצויג (מהנדס).

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 251). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/251