Volume 1

Page 268

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בתרמ"ט יצא לארגנטינה והתישב במושבה "קרית משה" של חברת יק"א, שנקראה על שם סיר משה מונטיפיורי . לא יכול לשאת את יחס הפקידים לאברים ובתרנ"ה חזר ארצה. ישב כשנה ביפו ובתרנ"ו התישב בבאר טוביה, שנוסדה מחדש על-ידי "חובבי ציון" (אחרי שנוסדה בתרמ"ז ונעזבה מיושביה). עסק בחקלאות ואף פתח שם חנות מכולת. באותו

הזמן פרץ שם סכסוך גבולות עם הערבים, ואחד הערבים נהרג בתגרה. הוא הצליח, יחד עם האגרונום נתן קייזרמן שחש אל המקום, לחסל בשלום את הסכסוך הכללי בדבר הגבול האף את הריב המיוחד בגלל ההרוג.

למרות חיבתו לחקלאות הוכרח לעזוב את המקום בגלל חוסר מחיה, חזר בתרנ"ח ליפו ועבד בביתמסחרו של יחזקאל דנין, ואח"כ התבסס בחיי המסחר בעיר.

היה אחד מ-60 החברים הראשונים של "אחוזת בית" ואחד הראשונים בין בוני תל-אביב, ובנה את ביתו ברחוב יהודה הלוי. השתתף ביסוד "הלואה וחסכון" והמרכז המסחרי בתל-אביב.

היה אדם צנוע וירא-שמים ועסק בצרכי צבור בהצנע-לכת.

נפטר בתל-אביב, ד' אלול תש"ג. הניח שבעה בנים ובנות.

מרדכי ליפסון (יבורובסקי)

בן ליפמן וחיה, נולד 27.4.1885 בביליסטוק, רוסיה הלבנה. עד שנתו הט''ו למד ב"חדרים מתוקנים". למד רוסית ועברית. נכנס ל"ישיבת" ראדין, של בעל ה"חפץ חיים" (הרב כהן ישראל מאיר) ונעשה שם ל"מוסרניק" נלהב.

בשנת 1903, בשנתו הי"ח, קבל היתר הוראה מרבה של בריינסק. באותו הזמן כבר התמשכל והחליט להמשיך בלמודים ולהשתלם במדעים שונים ובשפות אירופ. איות. עזב את פולין הרוסית והגיע לבלגיה לעיר אנטורפן. שם עסק בהוראה ואחר כך בליטוש יהלומים.

בשנת 1907 נכנס לספרות, והתחיל לפרסם מאמרים ופיליטונים ב"הזמן", "הצפירה", "המבשר", "היהודי"ו"העולם".

בשנת 1912 התחיל להוציא עלון הומוריסטי באידיש בשם "דער אנטווערפענער לץ", ובשנת 1913 יסד ביחד עם ש. כהן, קרפליאק וי. פודרוז'ניק את העתוןהראשון באידיש בבלגיה בשם: "דער מערב", כלי-מבטא של הקבוצים היהודים בבלגיה, הולנד, צרפת ושווייץמפני חוסר אמצעים ועכובים טכניים (העתון מוכרח היה להדפס בקופנהגן!) הופיעו רק 4 גליונות.

בסוף שנת 1913 יצא לארצות הברית, שם. התחיל להשתתף ב"קונדס". ו"היום". ב"קונדס" כתב את המאמרים הראשיים בשם "זאלץ און פעפער" (מלח ופלפל) ועל הפיליטונים חתם בשם "ר' מאטעלע", היה מעורכי "התורן" הראשי.

החל משנת 1914 היה סגן עורך הבטאון הראשי של הפדרציה הציונית באמריקה "דאס יודישע פאלק". פרסם בו תרגום "תולדות אהבה אחת" של משה סמילנסקי.

בשנות המלחמה חזר לעתונות העברית, ערך את "העברי", שבועון שיצא בשנות המלחמה בארצות הברית בעריכתו הראשית של הרב מאיר ברלין, ב"העברי" פרסם את תרגומיו מאידיש של ספורי דוד ברגלסון ("ארום וואקזאל"), י. מ. ווייסנברג ("א שטעדטיל"). כן תרגם לעברית את "פאן", להמסון , "מורים" ו"ביערות פולין" לאפטושו. בפיליטוניו חתם עליהם בשם "פילון".

ערך גם את קובץ "אחיעבר" כרך ב', ויסד את העתון היומי המשובח ''הדואר" , שבתורת שבועון הוא: מתקיים עד היום. ב"הדואר" טיפח את הסגנון העברי הממוזג מסגנון המשנה, האגדה, ספרות ימי הבינים והזמן החדש.

בשנות 1927-1922 היה פעיל בתנועת "התאחדות. צעירי ציון" והיה צירה לקונגרס הציוני הי"ג בקרלסבד.

בשנת 1922, אחרי שנסגר "הדואר" היומי, עבר מהעתונות העברית שוב לאידיש, והתחיל לעבוד ב"יודשער טאגבלאט". בעתון זה פרסם מלבד מאמרים; ופיליטונים על נושאים יהודים גם את התרגום.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 268). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/268