Volume 1

Page 269

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לאידיש מ"עיירתי מאטילע" לחיים טשמרינסקי וגם מעשיות, הנהגות ומדות של גדולי ישראל בשם הכולל: "די וועלט דערציילט" (שיצאו אחר כך בשני כרכים). הספר הזה יצא גם בארץ-ישראל בעבוד עברי בשלשה כרכים בשם: "מדור דור". וכן כלקט לנוער בחמש חוברות, בהוצאת "דביר" בשב "אנשי מדות".

בשנת 1930 הגיע לארץ ישראל ונכנס כעורך ל"בוסתנאי". הוא שימש עורך השבועון הנ"ל בשנים 1931-1932, פרסם בו תרגום הספר "דעות", של מולטטולי. ב-1933 ערך את "דואר היום" במשך כמה חדשים.

עם יסוד "הצופה" היומי, האורגן של "המזרחי", נעשה לעורכו ושימש בתור עורכו משנת 1938-1944. בעתון זד, פרסם עבוד ספרותי של "משלי המגיד מדובנה".

תרגם לעברית את ספורה של אנה זגרס: "הצלב השביעי" ("ספרית הפועלים"), "בית קרנובסקי" לי. זינגר ("עם עובד"), "בנפול פולין" לאפטושו ("עוגן", ניו-יורק), "רימה פוכס" ליעקב וסרמן ו"בן הפיל'' לר. קיפלינג ("אמנות"). ערך את קובצי "מועדים" של אגודת "עונג שבת" בת"א.

בשנת 1945 נתמנה לעורך הוצאת הספרים "אמנות". בהוצאה זו פרסם קובץ "מועד", המכיל את כל הפרקים על חגים ומועדים שבאו בספרו "מדור דור". כל החומר שבספר זה הוא מנוקד.

בצלאל יפה

בן דב. נולד בז' תמוז תרכ"ח (1868) בעיר גרודנה. אביו היה בנו של הרב והחו"צ הידוע ר' מרדכי גימפל יפה מרוזינוי , שניהל את הישיבה "דגל תורה" ביהודיה ע"י פתח-תקוה, ואמו חיה לאה בת ר'

משה פישל לאפין .

למד ב"חדר" וב"ישיבה" ואח"כ התמשכל. אחרי שנשא לו אשה (חנה בת יעקב מרגולין) התחיל להתעסק בעסקי אביו - בתעשית הספירט.

כשהתחילה לנסר בעולם היהודים חבת ציון היה מן הראשונים, שהצטרף ל"חובבי ציון". יסד בגרודנה אגודה בשם "מקראי תורה", שעמדה בקשרים עם הועד האודיסאי של חו"צ וגם תמכה בבית הספר לבנות ביפו. בשנת 1896 נתמנה למורשה ציוני של גליל גרודנה (גרודנה היתה אחד משלשת הגלילים החשובים והפעילים ביותר ברוסיה). יסד בעיר מולדתו את ה"חדר המתוקן", ואח"כ הניח את היסוד לקורסים הגרודנאים, שנתנו בהמשך הזמן את טובי המורים העברים, ברוסיה ומחוצה לה.

נענה לקריאתו של הרצל והשתתף בקונגרסים הציונים הראשונים. בשנת 1903 בא בפעם הראשונה בימי חייו לארץ ישראל יתד עם אוסישקין, א. זרויאנוב, חיים אטינגר וזאב גלוסקין, כדי להשתתף בארגון הפנסיה הישובית הראשונה בזכרון-יעקב,

אך מוכרח היה לוותר על רצונו זה, מכיון שנקרא להשתתף בקונגרס הציוני הששי.

ביתו בגרודנה נחשב לאחד הבתים הציונים החשובים ברוסיה, כפי שמספר זאב ז'בוטינסקי ב"ספור ימי", ובביתו נתרקמו תכניות ופעולות ציוניות חשובות.

בשנת 1906 יצא לבקור שני בארץ ישראל, אך לא שהה כאן הרבה. בשנת 1909 עלה עם משפחתו לארץ ישראל על מנת להשתקע. בבואו ארצה יצא לזמן-מה למצרים, כדי ללמוד את דרכי חקלאות השלחין, ובשובו לא"י יסד חברה להשקאה, שהקימה את תחנתה הראשונה ע"י הירקון בשנת 1912 ובנתה את הבנין הראשון מבטון בא"י.

עד מהרה נהיה לאחד העסקנים החרוצים ביותר והיה מיחידי הסגולה המעטים, הממעטים בדבורים והמרבים במעשים.

משנת 1910 נתמנה למנהל החברה הישובית. "גאולה" ועמד בתפקיד זה עד יומו האחרון.

היה מראשוני בוני ת"א, והיה גם חבר ועד תל-אביב, בהפסקות קטנות, עד 1918. היה פעיל מאד בעניני חנוך. היה ממיסדי חברת "קוהלת" להוצאת ספרי פדגוגיה ולמוד. היה מראשי הלוחמים נגד חברת "עזרה" והמגמות הגרמניות שלה;

בימי מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) והגירוש מתל-אביב, השתתף בהנהלת המשרד הארצישראלי ועבד יחד עם דיזנגוף בפתח-תקוה בועד ההגירה וועדת האספקה והמכולת.

בינואר 1918 ארגן את האספה המכוננת לשם יסוד "הועד הזמני" ליהודי א"י, והיה מראשיו וממנהליו הראשיים. השתתף במו"מ עם השלטונות עד בוא ועד הצירים. היה גם מראשוני המארגנים של "משפט השלום העברי" בא"י וועד העזרה לנפגעי המלחמה והגירוש.

היה ממארגני הקהלה העברית ביפו-תל-אביב ועמד בראשה עד יומו האחרון.

בשנת 1920 הגדיל והרחיב את פעולות הברת "גאולה" ורכש את הקרקעות בגבולות תל-אביב הקטנה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 269). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/269