Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 1

Page 271

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

"הזמן". ליד העיתון היומי הוציא גם ירחון "הזמן". שיצא במשך שנה ונערך ע"י דוד פרישמן.

בשעת משפטו של מנדל בייליס היה ממציא חומר מהתלמוד ומהפוסקים לסניגוריה.

בשנת 1914 נשא לאשה את ד"ר שרה בת יוסף הרכבי מנובוגרודוק, ממשפחת החוקר אברהם אליהו הרכבי.

בשנת 1914 בא לבקור לארץ ישראל. רצונו היה לבדוק את המצב אם ישנה אפשרות להוציא עתון יומי גדול בלתי תלוי בארץ. מלבד זה בא בשליחותו של יצחק ניידיץ' למצוא מתרגמים לספרי פלביוס, "מורה נבוכים" להרמב"ם, "הכוזרי" ו"חובת הלבבות".

בשעה שפרצה המלחמה נמצא בברלין ובקושי גדול הצליח לצאת משם ולהגיע לוילנה.

באמצע 1915 נסגרה, מטעם האדמיניסטרציה הצארית, כל העתונות העברית והאירית, אז השיג רשיון להוציא בפטרוגרד עתון יומי "פעטראגראדע טאגבלאט" באידיש, ושבועון "החיים" בעברית שלא הספיק להופיע. מהעתון היומי הופיעו 11 גליונות ונסגר לרגל האיסור להופעת עתונים בחזית המלחמה, שגם פטרוגרד נמצאה בה. אז הוציא שלש חוברות חד פעמיות "העם", "חיי העם" ו"שאלת העם". הוא הצליח לקבל רשיון להוצאת שבועון עברי במוסקבה (מכיון שהיתה מרוחקת מהחזית) בסוף 1916. שם השבועון הנ"ל היה : "העם". "העם" נהפך ביוני 1917, אחרי המהפכה, לעתון יומי והוא היה בין עורכיו של עתון זה, שהופיע כשמונה חדשים בימי הבולשביקים ונסגר מחוסר אמצעים. קבל רשיון מאת קמנייב להוצאת דו-שבועון בשם "הד העם", אבל לרגל הקשיים בהדפסה לא הופיע.

בשנת 1920 הצליח לצאת מרוסיה כנתין ליטאי, וכשהגיע לקובנה נתמנה ע"י הממשלה הליטאית לחבר משלחת השלום הליטאית לשפ כריתת ברית שלום עם רוסיה הסובייטית, במיוחד לצורך הטיפול ב"המטריקה הליטאית" (ספריה גדולה המכילה חומר רב לתולדות וילנה ורוסיה הלבנה שהיתה במוסקבה - והליטאים דרשו להחזירה אליהם). כן השתתף בנסוח חוזה השלום.

זמן קצר שהה בקובנה ויצא לברלין. משם התחיל להשתתף בעתונות היהודית באמריקה ופרסם שם במשך שנים סדרה של מאמרים בשם: "מנהיגים יהודים מתקופת מנדלסון והגאון מוילנה ועד ימינו אלה". כן פרסם שורה של מאמרים בשם "דברי ימי היהודים בזמן אלכסנדר השלישי וניקולאי השני". יותר מששים פרק פרסם, אך רק חלק קטן מהם הופיע בעברית ב"הארץ" וב"הבוקר".

בתרפ"ט נהיה לאחד ממנהלי הוצאת שטיבל בברלין, וחידש את הוצאת "התקופה", שנערכה על ידו וע"י טשרניחובסקי וד"ר רבירוביץ.

בהשתדלותו יצאו לאור כל כתבי שאול טשרניחובסקי בפרוזה, שיר ותרגום בעשרה כרכים.

בשנת 1931 הגיע ארצה, ומכאן המשיך את השתתפותו בעתונות האירית מעבר לים, וגם השתתף ב"הארץ" ואח"כ ב"הבוקר".

כל הימים היה ונשאר עתונאי ער ותוסס ולוחם לאמת, ליושר ולצדק. גם בזמן משפט הסטודנט שטייגר שנאשם ברצח נשיא פולין נארוטוביץ, וגם במשפט רצח ארלוזורוב.

בארץ ישראל עבד זמן-מה ב"הארץ". בשנה 1935 היה ממיסוי "הבקר" והיה גם חבר המערכת. של עתון זה, וכשיצא ממערכת זו יסד לו עתון בלתי תלוי למלחמה בעד טיהור האוירה הצבורית בשם "חדשות", ואח"כ שונה שמו של עתון זה ל"הזמן", שהתקיים במשך כמה שנים.

צאצאיו: יוסף (אגרונום), חדוה אשת שמואל הלוי ורות אשת חנוך בזוזה.

יוסף זיידנר

בן נפתלי, - נולד בשנת 1860 בעיר מאריופול שבאוקראינה. אביו היה סוחר ועסקן מכובד, ממשפחת הברון גינצבורג. התחנך ב"חדר", אח"כ עבר ללמוד בבית ספר תיכוני, ואחרי שסיים בו את למודיו יצא לחו"ל ונכנס ללמוד באוניברסיטה שבציריך, ושם למד הנדסה של מכונות וחשמל. בציריך היה תלמידו של הפיסיקאי הגדול ובר. את חוק למודיו באוניברסיטה הנ"ל גמר בשנת 1885 ונתקבל למהנדסמכונאי בעיר יקטרינוסלב, אחרי שחזר לרוסיה. בעבודה זו עבד עד 1891.

בשנה הנ"ל עזב את רוסיה ועבר לגור בוינה. תודות לידיעותיו המרובות במקצועו ונסיונו הגדול שרכש לו במשך שש שנים רצופות נתקבל לעבודה בוינה כמנהל של בית חרושת לחשמל. בתפקיד זה עמד עד 1920, וערך משנת 1901 עד 1920 את העתון המקצועי "אלקטרוטכניק אונד מאשינענבאו".

"חובב ציון" היה מנעוריו. בשנת 1891 נשלח כציר אגודת "אחוה," ביקטרינוסלב לקנית אדמה למאה משפחות בארץ ישראל, ואמנם הצליח לקנות שטח של שמונים אלף דונם בסביבות מזריב, על גבול

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 271). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/271