בתרע"ד נשא לאשה את נחמה בת יצחק יעקב הלבן (אשכנזי, מכולל חסידי חב"ד בחברון, שהתישב בירושלים).
במלחמת-העולם הראשונה התמסר בהסכמת הנהלת הבנק, יחד עם שמריהו בן ר' דוד ילין ועם יעקב קפלן לחלוקת צרכי מזון מקרנות העזרה ליהודי ירושלים נפגעי המחסור והמצוקה. כשנכנס הצבא הבריטי לירושלים עמד בראש "המכבי" כשחידש את פעולותיו וכמו כן השתתף מנועם ועד הצירים וועד הסיוע בהארחת מאות החיילים היהודים לוחמי החזית בהרי אפרים, שחגגו את פסח תרע"ח בירושלים.
בשנות תרע"ט-תרפ"א היה מנהל סניף אפ"ק בחברון ויחד עם המורה יצחק שמי יסד וארגן את ועד העיר ליהודי חברון (משותף לספרדים ולאשכנזים), פעל למען יסוד בי"ס לבנים מטעם מחלקת החינוך, הכניס סדרים בחלוקת כספי התמיכה, שינתנו רק לנצרכים באמת, ועזר ליסוד קופת מלוה לעזרת סוחרים זעירים ובעלי מלאכה בתנאים נוחים, ויחד עם טובי הכוחות הפעילים בצבור שקד להכנסת יהודים בעלי מקצועות חדשים לחברון ולעזור להם בהלואות נוחות לסידורם הראשון, וכן נעשה נסיון להקים גרעין חקלאי בחברון בעזרת האגרונום עקיבא אטינגר , יו"ר מחלקת החקלאות של ועד הצירים. יצג את יהודי חברון בועד הזמני ואח"כ נבחר כציר לאספת הנבחרים הראשונה והשניה.
בתרפ"א הועבר לתל-אביב והיה גזבר ראשי בבנק אפ"ק, ואח"כ מנהל מחלקה וחבר ההנהלה. השתתף בארגון "הסתדרות השכנים", נבחר ברשימתה כחבר מועצת עירית תל-אביב בשנות תרפ"א-תרפ"ו והיה פעיל בועדות עירוניות שונות (ועדת הרשיונות, ועדת הבקורת, ועוד). פעיל כגזבר וחבר בועד המקומי של הקהק"ל (עד 1934), בועד "אהל שם" ו"עונג שבת", מ-1934 חבר הועד וגזבר הכבוד של אגודת שוחרי האוניברסיטה סניף ת"א וממניחי היסוד לפעולה התרבותית של האגודה בקרב הצבור בארץ, חבר הועד הפועל וגזבר-הכבוד של החברה לידע-עם. היה כשנתים חבר הנהלת משפט השלום העברי בת"א. השתתף בפעולה כספית רחבה לביצור מערכת הבטחון העברי בארץ. מתרצ"ט ואילך פעיל בהנהגתו (כסגן יו"ר) ובביסוסו של המועדון "קדימה" בת"א (יחד עם המנוח ליאון רקנאטי ז"ל) לפעולות לאומיות ותרבותיות בחוג יהודי המזרח ויוצאי ארצות הבלקן.
פרסם מאמרים בעתונות בשאלות הזמן ובעניני מטבע וחליפין, רשימות מחיי היהודים בחברון, מאמר גדול על תולדות עדות המזרח בתל-אביב (ספר ת"א, כרך ב'), ציור מחיי הערבים בחברון בשם "אל-בנק" (בקובץ "תרומה לכהן" ליובל ז .ד. ליבונטין ואח"כ בחוברת מיוחדת), ובתרצ"ו, במלאות 90 שנה למות אבי-אביו, הרב אליהו מני, פרסם ספר זכרונות, הכולל את תולדות אבי המשפחה, פעולותיו לטובת עדת חברון ומוסדותיה.
נחום מלך
נולד בקריצבורג, פלך ויטבסק (רוסיה), בשנת ת"ר (1340). למד בחדרים ובישיבות. נשא לאשה את הינדה לאה בת ר' יעקב שליק מקריצבורג. בשנת תרל"ב פתח בסטאלידזאן בית-מסחר כללי לכל מיני סתורות וביתמסחר למשקאות.
כשביקר בתרמ"ט בריגה לרגל מסחרו נודע לו על דבר התנועה שקמה בין היהודים בעיר זו לרכישת קרקעות בארץ-ישראל, לעליה ולהתנחלות (זאת היתה "אגודת ריגה" שהשתתפה אח"כ ביסוד המושבה חדרה). אז החליט לעשות כמוהם ובמקום להגדיל את מסחרו עלה ארצה.
בהגיעו ליפו יצא לכפר סומל לבקר את משפחת פל מן ממזריץ', שישבה אז בכפר הערבי הרחק מיפו העיר בפרדס שנטעה אם-המשפחה מרת שרה איטה פלמן בתרמ"ד עם בעלה המנוח דב דוד. לפי עצת שרה איטה רכש מהגרמני סנגינגר משרונה 140 דונם קרקע עם באר מים באדמת הכפר סומל, מצפון לפרדס פלמן