Volume 1

Page 318

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

גם לישיבה "אהל תורה". כן המשיך בפעילות עזרה לתלמידי-חכמים ולסתם נצרכים הפונים אליו וגם בניהול אגודות ומוסדות למטרות אלה כיו"ר הועד למען מלמדי "עץ חיים", יו"ר ועד משען לתלמודיתורה בארץ, יו"ר ועד בית-הכנסת רחביה, יו"ר התאחדות בתי-הכנסיות בירושלים, ובזמן האחרון יו"ר הועד לשיכון רבנים פליטים - מפעל שנטל עליו לבנות 300 דירות לרבנים עולי גולה על מגרש שנרכש למטרה זו ליד שכונת רוממה.

פרסם בעתונות הרבה רשימות ומאמרים על נסיעותיו בארצות-חוץ ובעניני המסחר בארץ.

בנו מתתיהו היה בין אסירי עכו שנאסרו יחד עם ז'בוטינסקי בהגנת ירושלים בשנת תרפ"א.

חיים יהודה מלמד

נולד בחברון, כ"ו כסלו תרל''ג לאביו רבינו ד ו ד, שד"ר, חלפן ואח"כ בעל טחנת-קיטור בחברון. קיבל חינוך מסורתי בתלמוד-תורה הספרדי שבחברון ואח"כ למד בשנות 91-1889 במקוה ישראל. כשגמר נתקבל לעבוד בבית-החרושת למכונות ויציקה של ל י א ו ן שטיין ביפו, בתחילה כפועל ובמשך הזמן השתלם במקצוע ועלה בדרגה עד שהיה למנהל העבודה במכניקה, ועבד שם עד שנת 1913.

במלחמת-העולם הראשונה ניהל את העבודה בבתיהמלאכה של הרכבת הצבאית בבאר-שבע בהנהלתו של המפקד הגרמני מייזנר פחה, ואח"כ הועבר לשרת בתפקיד דומה בדמשק. בדמשק עשה רבות הוא ומשפחתו לטובת הפליטים והמגורשים מארץ-ישראל ולבני הארץ, שגויסו לצבא הטורקי ונשלחו לדמשק.

אחרי המלחמה חזרו לביתם ביפו הערבית, והבית שימש נקודה מרכזית לאנשי ההגנה ביפו בעת

השתוללות הפורעים במהומות מאי 1921.

החל משנת 1921 היה מנהל החברה למחסני מצרים ביפו, וב-1929 יצא משרות החברה ופתח בית-מסחר לחלקי מכונות ומכשירים טכניים.

לחמש בנותיו ולשני בניו נתן חינוך עברי לאומי והם מושרשים בארץ, רק בתו שמחה נישאה ליעקב (ג'ק) שאול, סוחר בקאהיר, אך גם היא פעילה שם בעבודה צבורית למען ארץ-ישראל.

אברהם אזולאי (מנדלבוים)

נולד בשכונת מאת שערים בירושלים, כ"ו סיוןתרמ"ו (1886), לאביו הרב יעקב מנדלבוים, שו''ב בירושלים 54 שנים וראש השוחטים, עסקן ואיש-חסד. (בן הרב ר' ברוך טורובר שעלה עם משפחתו בתרל"ד), מצאצאי הב"ח ורש"י ולמעלה עד דוד המלך, ולאמו פייגה בת הרב חיים יוסף דוד אזולאי, יליד חברון ותושב ירושלים, מגזע הגאון המקובל חיד"א בעל הספר "שם הגדולים" והרב אברהם אזולאי בעל הספר "חסד לאברהם", ממגורשי ספרד שהתישב בחברון. (לפי ספר-יחוסין שבידו הרי מוצאה של משפחה. זו ממשפחה מיוחסת בירושלים בימי בית שני, שגורשה משם בעת החורבן לספרד). שינה את שם משפחתו לאזולאי.

למד ב"חדרים", בת"ת שבחצר ה"חורבה" (בהנהלת ר' זלמן ריבלין) , בישיבת "עץ חיים" ובישיבת. "תורת חיים" (בהנהלת הרב ר' יצחק וינוגראד) והשתלם באופן פרטי בידיעות כלליות. היה שוחט בכפר-תבור בשנת תרס"ד, משגיח על הכשרות בראשון-לציון מתרס"ה עד תר"ע, ואז עבר ליפו ועבד בהשגחה על הכשרות. היה פעיל באיחוד השחיטות. הנפרדות של החסידים והפרושים לקהלה אחת. במלחמת-העולם הראשונה גורש למצרים כנתין בריטי, ומשחזר ארצה התמסר שוב לעסקנות צבורית. היה יו"ר ועד שכונת נוה שלום. ,ארגן באישור השלטונות את השכונות נוה שלום, נוה צדק, אהל משה ומחנה יוסף למועצה אחת ופעל למען סיפוחן לתל-אביב. ב-1920 ארגן שמירה עברית ראשונה בשכונות הנ"ל. היה חבר ועד קהלת תל אביב - יפר בשנות תרע"ט-תרצ"ה ויו"ר בכמה ועדות שבו. היה חבר מועצת עירית ת"א מהמועצה הראשונה עד הרביעית. 1920-35 וחבר הועד הפועל העירוני, יו"ר ועדת הרשיונות וחבר בכמה ועדות אחרות. השתתף ביסוד מושב זקנים בנוה שלום (כיום ברחוב אלנבי-יבנה).

השתתף באספה המיסדת של ארגון הישוב אחרי מלחמת-העולם הראשונה ונבחר לועד הלאומי הזמני. היה פעיל ביסוד שכונת מאה שערים בתל-אביב (הקטע התחתון של רחוב אלנבי והרחובות גאולה, יונה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 318). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/318