Volume 1

Page 334

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הרב שמעון הורביץ (קמינצקי) "ר' שמעון לידער"

נולד בעיר לידא, פלך וילנה, י"ב סיון תר"ל (1370), לאביו הרב מאיר ליב , שהיה ראש המלמדים בוילנה, תלמידו של ר' איצ'לה בן הגאון ר' חיים מוולוזין. למד בתלמוד-תורה ובישיבה ועוד מילדותו השתוקק לחדור למסתרי חכמת הקבלה. בן י"ג הלך ללמוד אצל הגאון ר' מיישל'ס בישיבת רמיילס קלויז בווילנה. שם היה הולך בקביעות לספרית "שטראשון" ולמד שם בספרי קבלה בסתר.

בשנת תרמ"ז עלה ארצה בן שבע עשרה ונכנס ללמוד תורת הנגלה בישיבת "עץ חיים" וקבלה בישיבת המקובלים הספרדים "בית אל" שבעיר העתיקה בירושלים מפי הגאון החסיד רבי בכור פריסייאדו , מחבר הפירושים "שמן ששון" על "עץ חיים" ו"שמונה שערים", ומיתר גדולי הקבלה. הגיע לדרגה גבוהה בידיעה ובהשגה וקבע לו את יעוד חייו להפיץ את תורת הקבלה וכוונות התפלה לפיה בין רבנים ותלמידיחכמים. בין תלמידיו בקבלה היו מגדולי הרבנים בירושלים, ביניהם גם חברי הרבנות הראשית לארץישראל. הוא הפיץ את תורתו על פה בחבורות תלמידים וליחידים וגם בכתב.

נקרא בירושלים בשם "ר' שמעון מקובל" או "ר' שמעון לידער" על שם עיר הולדתו.

לפי דעת המקובלים עומדים עשרת השבטים להתגלות לפני הגאולה השלמה, ולכן יצא בשנת תרנ"ט בשליחות מיוחדת מטעם רבני ירושלים האשכנזים והספרדים לחקור בדבר "בני משה", "עשרת השבטים" ונהר "סמבטיון"' נדד כשנתים ברגל ועל גבי גמל בארצות המזרח הנדחות וגילה שרידים מנותקים של ישובים יהודים במקומות רחוקים מכל מגע עם העולם הגדול, ואף עד טיבט הגיע. לבסוף החלו שלטונות הודו לחשוד בו חשדות פוליטיים והכריחוהו להפסיק את מסעו. את פרטי מסעו וחקירותיו פרסם בספר "קול מבשר" בשנת תרפ"ג.

בתרס"ו יסד יחד עם הרב חיים יהודה ליב אויערבאך את ישיבת "שער השמים" להפצת חכמת הקבלה, ובמשך ארבעים שנה לימד בה תורה זו לרבנים ותלמידי-חכמים תושבי ירושלים, ספרדים, אשכנזים ומכל יתר העדות. כן עמד בקשרי מכתבים עם גדולי המקובלים בארצות הגולה. היה עורך "תיקון חצות" ומתפלל "ותיקין" בבית הכנסת של ישיבתו על טהרת הכוונות. התנהג בענווה ובשפלות-רוח כלפי כל אדם וחי בחסידות ובסגפנות לאבל על גלות השכינה. הספרים שחיבר: "שם משמעון", הגהות על "עץ חיים"; "אור המאיר", מקורות ללימוד חכמת הקבלה ; "קול מבשר" הנ"ל על מסעיו באסיה (בענין זה גם החליף מכתבים עם חוקרים רבים, מישראל ומאומות העולם, שפנו אליו בשאלות), "סניגוריא על ישראל" והניח אחריו בכתב-יד הרבה הערות והגהות וספרים בחכמת הקבלה, בהם ספר "אילנא דחיי" (הסברה מקיפה על עשר הספירות).

ביום ב' דראש השנה תש"ז נפטר במוצא, במקום שהתבודד כמנהגו בכל ראש השנה. לפי היתר מיוחד מהרבנות הראשית נערכה הלויתו באותו יום לירושלים. צוה לא להספידו אחרי מותו ונקבר בהר הזיתים.

אריה ליב הורביץ ("ר' ליב לומזר")

נולד בירושלים, בשנת תקצ"ז (1837), לאביו ר' משה . בהיותו בן שלושה חדשים מתו אביו ואמו ביום אחד במגפה, ואז לקחו אותו ר' דוד ילין-טביא ואשתו ליבא (הוא ר' דוד, אבי יהושע אבי פרופ' דוד ילין , שנקרא ר' דוד לומזר על שום שעלה מהעיר לומזה) וגידלוהו כבנם ולכן נקרא גם הוא "לומזר" על שם אביו-מאמצו.

למד בחדרים ובישיבות ירושלים וזמן-מה היה (יחד עם יואל משה סלומון ) בין שבעת הבחורים העילויים, שנתקבלו ללמוד בביתו ובישיבתו הפרטית של הגאון ר' משה יהודה ליב מקוטנא בעל "זית רענן" ו"תפארת ירושלים" על המשניות. נשא לאשה את אסתר (אלטושה) בת הרב אליהו יוסף ריבלין , הרב מדריבין, מהענף החבד"י של משפחת ריבלין, שעלה ארצה והצ

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 334). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/334