Volume 1

Page 339

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חלה בדלקת הריאה ונפטר בחדרה, כ"ח חשון תרע"ח.

הניחו אחריהם שני בנים יצחק ומשה .

זוסיה שחורי

נולד בלודוויפול, ווהלין, אוקראינה, ז' אלול תרס"ו (1906), לאביו ר' מרדכי זאב שווארצמאן , ממשפחת שו"בים, מקרובי הסופר מ. ז. פיארברג . למד ב"חדר" ובבית-ספר עברי.

נמשך מילדותו לציונות. בן 15 פעל בחוג עברי של נוער בשם "הקורא הצעיר", אח"כ הצטרף לת

נועת הנוער החלוצי, נכנס להכשרה ולמד נגרות.

באלול תרפ"ג עלה ארצה, החל לעבוד בביתחרושת לנגרות ביפו, עבד זמן-מה במטעי-טבק בקבוצה חקלאית בעקרון. בתרפ"ד חזר לתל-אביב ועבד בבנין. בו בזמן נכנס לשורת אנשי השמירה וההגנה. גמר את לימודי המגן בהצטיינות ועלה מדרגה לדרגה. בתרפ"ח עבר למגדיאל ואגב עבודה בפרדס ובקידוח בארות ניהל את עניני השמירה בגוש השרון. ביום עבד ובלילה הדריך חברים. במהומות תרפ"ט היה חש למקומות הסכנה להגיש עזרה וצידה והדרכה. אחרי הטבח בצפת נשלח שמר, להדריך את הנוער למנוע הישנות הפרעות, ניהל את עניני הבטחון בישובי הגליל העליון והתחתון ועמק הירדן. עם ראשית ההתנחלות בעמק חפר קיבל עליו את עניני השמירה בגוש זה ועזר לעליה על הקרקע ולכיבושה. בראשית 1036 עבר לגוש הדרום והתישב בראשון לציון. עם פרוץ מהומות תרצ"ו נפצע על משמרו בכדור תועה ושכב זמן-מה ב"הדסה" בתל-אביב. בסוף 1937 הוטל עליו תפקיד מרכזי בשמירת הבטחון בישובי הדרום, השרון, השומרון ועמק חפר. עם הקמת חניתה היה בין הראשונים שחשו לעזרתה והגנתה ועשה בה כחדשים בארגון ובהדרכה.

בנסעו בשרות שמירת הבטחון נפצע קשה בתאונת מכונית בכביש נתניה ביום י"ט תמוז תרצ"ח,

הובא לבית-החולים בתל-אביב וכאן נפטר ביום כ' תמוז תרצ"ח והובא לקבורה בבית-העלמין הישן.

על שמו גן ב"כפר חיים" (עמק חפר). בהוצאת המרכז לנוער של הסתדרות העובדים בא"י הופיעה בשנת תרצ"ט חוברת לזכרו (דברי חברים).

יצחק מלכיאל מני

נולד בחברון, כ"ה כסלו תרכ"א (1860), הבן הרביעי של הרב החסיד המקובל רבי אליהו מני , מעולי בגדאד, רבה של חברון וחבר ישיבת המקובלים "ביתאל" בירושלים. (נקרא יצחק על שם יצחק אבינו ומל כיאל על שם הרב מלכיאל אשכנזי , מראשוני הישוב היהודי בחברון).

למד בתלמוד-תורה ובישיבות חברון מפי גדולי הרבנים הספרדים והאשכנזים. בן כ"א החל להשתלם בסתר בלימודי חול, בקריאה בספרות העברית החדשה, בספרי הפילוסופיה הדתית מימי הבינים ובדקדוק השפה העברית. התקרב אל חכמי המוסלמים בחברון (המופתי, הקאדי וכו') ובעזרתם רכש לו בקיאות גדולה בקוראן, בביאוריו שבכתב ושבעל-פה, במשפט המוסלמי ובחוקיהמנהגים של שבטי הערבים. למד גם בבית-ספר מוסלמי בחברון ונבחן והוסמך למשפטים בבית-הדין לערעורים. בבירות.

בתרמ"ד נשא לאשה את רחל בת אברהם לוי בן טובו מירושלים (אחרי שנפטרה אשתו הראשונה חנה בת ר' שלמה יחזקאל יהודה).

עזר לאביו בעסקנותו הצבורית לטובת הישוב היהודי בחברון ופעל במיוחד בין הנוער. ניסה להשפיע על מאיר דיזנגוף , שיקים את בית-החרושת לזכוכית מטעם הבארון בנימין (אדמונד) רוטשילד בחברון, בה היתה מכבר תעשית זכוכית פרימיטיבית בין הערבים, וכך

יהיה מקור עבודה ופרנסה ליהודי חברון, - אך ביתהחרושת הוקם בטנטורה. בהשתדלותו הקציבה חברת "למען ציון" (מיסודם של מרדכי אדלמן ועוד) עזרה כספית לשיעורי ערב בחברון (במקום בתי-ספר שהרבנים לא הרשו ליסד) להפצת השכלה כללית וידיעות שימושיות בין הנוער, והוא עצמו ניהל את השיעורים

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 339). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/339