סגורות אל המגרה. כשפתח אותן אחרי ההבדלה נתברר, שסוחר-עצים גדול מגרמניה טלגרף לו הצעה לקנות ממנו מלאי גדול של עצים שהיו לו במחסן בגרמניה והציע לו מחיר מסוים וביקש תשובה טלגרפית מיד. כשלא קיבל תשובה חשב שהמוכר אינו מרוצה במחיר, ולאחר כמה שעות הריץ טלגרמה נוספת בהצעת מחיר מוגדל.
יחד עם דודו ר' אריה נוסבאום (שהיה ידוע ומכובד בין תושבי ירושלים) קנה חלקת קרקע בפתחתקוה ב"קבוצת הביאליסטוקאים" (נרשמה בגוש "שבט נפתלי" כשנקראו הגושים על שמות שבטי ישראל) ומסר אותה לדב אחיו (הוא ר' דב ימיני , העסקן החרדי של פתח-תקוה, שהצטיין במעשי חסד, בגבורה בהגנת המקום ובשמירת האופי המסורתי של המושבה), ששלחו ארצה בן 16.
בתרנ"ה בא ארצה לבקר את אמו, שעלתה ירושלימה אחרי פטירת אביו, ובשנת תרס"ז חיסל את עסקיו, עלה ארצה והשתקע בירושלים. התמסר לעסוק בתורה ובצרכי צבור במדת יכלתו, למרות בריאותו הרופפת. היה גבאי במוסדות-חסד שונים. בביתהחולים "ביקור חולים" תרם חדר בן ארבע מטות ובמושב זקנים נחפר בור-מים גדול בתרומתו.
לישיבת "עץ חיים'' תרם סכומים גדולים, וגם למוסדות אחרים ולנצרכים צנועים נתן ביד רחבה.
בנו יוסף הוא הסוחר והעמקן הידוע, מזכיר לשכת המסחר העברית בחיפה. אחיו דב ימיני היה מעסקני פתח-תקוה, כנ"ל, ואחיו יוסף היה מנהל בנק קופת עם בירושלים.
נפטר בירושלים, כ"ח כסלו תרע"ג, ונקבר בהר הזיתים ליד אמו ודודו ר' אריה נוסבאום.
אריה ליב סמסונוב
נולד בהומל, רוסיה, בשנת תקצ"ט (1839), לאביו יעקב , שהיה תלמיד-חכם ועסקן צבורי, שותף במפעלי תעשיה גדולים. קיבל חינוך תורני ומשנשא אשה עבד כמנהל העסקים של גיסו יעקב לוביאנוב , מעשירי הומל ונכבדיה.
הצטרף לתנועת חיבת ציון ותמך בה באונו ובהונו, וכשבאה הבשורה על רכישת אדמה למושבה חדרה הגשים בפועל את שאיפתו לשיבה לחקלאות. על אדמת האבות, קנה נחלה בחדרה ובשנת תרנ"א, היא שנת יסוד המושבה, עלה ארצה עם אשתו וששת בניו והקימו את משכנם ב"חאן" ההיסטורי מקום מגורי המיסדים.
רעיתו מלכה ואלו שמות בניו הבאים אתו ארצה: נחום הבכור, חקלאי; יוסף , מתימטיקאי ומלומד (נפטר ערירי בחדרה); זלמן , עבר לזכרון יעקב ונשא לאשה את בת יהודה ליב ניידרמן ; אהרן, חקלאי ועסקן צבורי ותיק בחדרה; יעקב , היה חקלאי ומוכתר המושבה ; ד"ר יצחק , הרופא הווטרינרי הראשון בארץ.
התמסר עם בניו לעבודה החקלאית, עסק בצרכי צבור והיה חבר הועד הראשון של המושבה. היה ירא שמים ושקדן בעבודה, אהוב על הבריות, פקח ומוכן לעזור לזולת, איש עצה טובה לדורשיו ובעל מזג טוב. היה מחונן בכח חיוני נפלא, עמד בכל הנסיונות הקשים שעברו על ראשוני המושבה ותמיד היה שמח וטוב לב, לא נרתע מפני הקדחת ושאר התלאות ועודד את חבריו להחזיק מעמד ולהגיע לימים הטובים הצפויים למושבה אחרי ימי הרעה. ואכן ראה את המושבה גדלה ומתרחבת ומתבססת, אך לימי שגשוגה הגדול לא הגיע.
אשתו מלכה בת אברהם שלמה זכורה עוד מימי ה"חאן" הידוע. הגישה במסירות נפש עזרה לכל הסובלים מהקדחת וכו'. נפטרה בגיל 78 בחדרה, ז' סיון תרפ"ה.
נפטר בחדרה בן 70, ל' חשון תרס"ט.
משה קליינמן
נולד בכ"ב תשרי (הושענא רבא) תרל"ב (1871) בכפר הולופצ'ינץ ליד מז'יבוז' עיר הבעש"ט, לאביו ר' ברוך , ממשפחת כהנים תורנית-חסידית מיוחסת, ובין אבותיו משני הצדדים רבנים וגאונים וראשי החסידות מתלמידי הבעש"ט. למד בחדר ובבית-המד