Volume 1

Page 357

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ספר מדעי בצרפתית על נושא בוטאני-אנטומי חזר ארצה ופתח בית-מרקחת בת"א. במשך הזמן קבל נציגות מסחרית ומדעית של בתי-חרושת לרפואות בארצותחוץ והיה ממיסדי "אגודת מפיצי-רפואות בארץ" (שהוא יושב-ראשה משנת תרצ"ד).

מאז שובו ארצה חזר והתמסר לפעילות צבורית וכיום עומד בראש מוסדות חשובים של תרבות, חברה ועזרה סוציאלית-רפואית. חבר הנהלת אגודת עזרה לחולים כרוניים ומבריאים בתל-אביב משנת תרפ"ז ויושבראשה משנת תרצ"ח. השתתף ביסוד בית-ההבראה "החלמה" ברמת-גן, ויושב ראשו משנת תרצ"ח. מתרצ"ב חבר הנהלת מגן-דוד-אדום בתל-אביב ויו"ר ועדת התרבות והספריה ומתרצ"ו חבר הועד הפועל המצומצם של אגודות מגן-דוד-אדום בא"י ועומד בראש המחלקות להסברה ולאספקה וחבר מערכת עלון מ. ד. א. הראשון שקשר קשרים בין ארצות-הברית ומד"א והקשרים התפתחו אח"כ עד כדי יצירת סניף פעיל בניו-יורק.

מתרפ"ה אח בלשכת הבונים החפשים "ברקאי" בתל-אביב ובשנות תרצ"ז-צ"ח היה נשיאה. יוזם ומיסד הספריה המרכזית ויו"ר ועדתה ; חבר מערכת "הבנאי החפשי" וחבר הועד הפועל של הלשכה הגדולה בא"י, היה ציר ארץ-ישראל בקונגרס הממונים בפריז (1938). סגן נשיא לשכת בני-ברית "שער-ציון". חבר מועדון "רוטארי" יפו-תל-אביב והשתתף בשלש ועידות של צירי המזרח הקרוב של מועדוני הרוטרי. חבר בועד הצבורי של "ברית עברית עולמית", בועד "ביתהלבנון", ממיסדי "התאחדות בני-הישוב" בארץ-ישראל ויו"ר הסניף התל-אביבי משנת תש"ב.

שופט עירוני בת"א. יו"ר ועד היובל להוצאת כתבי המשורר יעקב כהן . מיוזמיו ומחבריו של הועד

להוצאת כתבי הסופר ז. סגלוביץ בתרגום עברי. ביתו משמש בית ועד לעסקנים ולאנשי-רוח ומקום יזמה לפעולות צבוריות ותרבותיות. בזמן המלחמה ירד פעמים מצרימה לראשי הצלב האדום הבין-לאומי בקשר עם משלוח ציוד ועזרה רפואית ליהודים במחנות הרכה. בזמן המלחמה שמש חבר הועדה המיעצת למפקח הרפואי וחבר של עוד ועדות ממשלתיות.

פרסם מאמרים רבים בעתונים, בקבצים ובקונטרסים על נושאים שונים ושני ספרים באנגלית ובצרפתית וחמש חוברות: "האשה והבניה החפשית" (1935), "ארבע שנות פעולה למגן-דוד-אדום" (1936), "רשמים מהקונבנט" (1938), "גלגוליו של עקרון האמונה" (1938), "מצריף דל לתנועה עולמית" (1946) והכין בכתב יד חבור מדעי גדול על "המן במדבר סיני" פרי חקירותיו המדעיות בלה-סורבון בפריס.

צאצאיו: יאיר, אמנון, דניה .

ראובן גרוסמן

בן אהרן ליב ומרים בת צבי גורנשטין. נולד בי"א מנחם-אב, תרס"ה, בעיר שיקגו שבארצותהברית. אביו, סופר ותלמיד-חכם, התוה קו לחנוכו

העברי המלא. היה הילד היחידי בכל ארצות-הברית בימים ההם ששפתו, מאז החל מדבר, היתה עברית. הוא הנהו הסופר העברי הראשון - וכן היחידי כיום יליד אמריקה.

נטיה לכתיבה היתה לו עוד בילדותו. כדי לענין אותו בכתיבה הוציא אביו שתי מחברות מפרי-הבוסר שלו: "מפי עולל" (במלאת לו 10 שנים) ו"אבים" (להגיעו לבר-מצוה).

כשגדל נכנס ללמוד באוניברסיטה של ניו-יורק במחלקה למדעי-הרוח והתמחה בשני מקצועות: ספרות ופדגוגיה, והכתר בתואר .B.A

את עבודתו הספרותית ממש התחיל בגיל צעיר בתרפ"א. פרי-עטו הראשון נדפס ב"הדואר" היומי ברשימות בלטריסטיות, ומאז מפרסם שירים וספורים, מסות ספרותיות ודברי בקורת בחשובות שבאכסניות הספרותיות.

בארה"ב עסק בהוראה (במדרשה "הרצליה" בביהמ"ד למורים "תרבות" ועוד) ובקיץ תרפ"ט הוזמן על ידי הנהלת הגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב לשמש מורה לשפה האנגלית ולספרותה.

ב-1925 נשא לאשה את חנה בת קלמן נחום שפיר מברוקלין (משכיל ועסקן עברי ידוע).

נבחר כמזכיר מרכז קלוב פא"ן העברי בארץישראל (פא"ן: הסתדרות סופרים בין לאומית שמרכזה באנגליה). בקיץ 1945 נשלח בשם הגימנסיה "הרצליה" לארצות-הברית (יחד עם ד"ר ב. בן-יהודה) להתחקות על סדרי בתי-הספר התיכוניים שם, תכניותיהם, בניניהם וציודם. מחוץ לעבודה עיקרית זו עסק שם גם בעניני ספרות, בהרצאות בפני סופרים, מורים ותלמידים.

העתונים שבהם השתתף הם: "הדואר" היומי והשבועי, "שבילי החנוך", "העולם", "כתובים", "הדים", "הצפירה", "מאזנים" השבועי והחדשי, "גליונות", "בוסתנאי", "אחדות העבודה", "עתידות", "הפועל הצעיר", "במעלה", "הגלגל", "במה" (ערך גם כמה חוברות), "דבר", "הארץ", "בצרון" ועוד.

השתתף גם במאספים וקבצים אלה: "התקופה", "כנסת", "מועדים", מאסף סופרי ארץ-ישראל, "סדרים",

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 357). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/357