Volume 1

Page 394

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יוון ותורכיה, והסידרה הזאת על חייהם של שבטי ישראל נשכחים, שהופיעה אחרי-כן בספר "אקזוטישה יודן" ותורגמה לשפות רבות, משמשת עד היום ספר יסוד לתיאור ההוי של היהודים ששבנו על חופי הים התיכון. - ב-1932 סייר ברוסיה הסובייטית לארכה ולרותבה, וגם סידרה זו, שהופיעה כספר בשם "סובייט-יודיא" (נדפסה, בעברית ב"הארץ") תורגמה לכמה לשונות. מאמרים אלה העלו עליו את רוגזם של הקומוניסטים הגרמניים-היהודיים שהתנקשו בחייו ביריות בהאמבורג, מעשה שהסעיר בשעתו את דעת-הקהל היהודית. - בהיותו סופר פוליטי ליד חבר-הלאומים בג'יניבה תיאר את ניוון הדיפלומטיה הבינלאומית ואת סימני מלחמת העולם השנייה המתקרבת בריפורטאז'ה מקיפה באידיש. -בתחילת ימי שלטונו של היטלר התחפש במדים נאציים וסייר בגרמניה וסיכם את רשמיו בקובץ מאמרים שהופיעו (בפסבדונים "לוי גוטהלף") גם בעתונות האמריקנית. - ואחרי חורבן אירופה יצא, ב-1946, לתאר בריפורטאז'ה "כך עם ישראל חי" את שארית הפליטה במחנות העקורים בגרמניה ובפולין, צרפת וצ'כיה.

כל אותן השנים הדוקים היו קשריו עם העתונות העברית . מאז 1929 התחיל להשתתף בקביעות ב"הארץ" ופירסם פיליטונים שבועיים ב"הצפירה" (וורשה) המחודשת. בשבתו בוורשה היה עורך העתון העברי היחידי בפולין "בדרך", ובעלותו ארצה הצטרף למערכת "הארץ", שיצא ממנה (1937) להיות הסופר הפוליטי של "הצופה", בו פירסם בשנות המלחמה, מלבד מקירותיו על נושאים ציוניים, טור יומי בשם "יומן המלחמה". בהתחלת המלחמה (1939) יסד את עתון-הערב "ידיעות אחרונות", - הראשון במינו בעתונות העברית מבחינת זמן הופעתו, מבנהו ואי-תלותו במנגנון מפלגתי, - שנעשה במשך הזמן לעתון בעל התפוצה הגדולה ביותר בארץ. הוא משמש מאז הווסדו ועד היום כעורכו הראשי, כותב בו את רוב המאמרים הראשיים ומפרסם בו רשימות והערות לעניני היום ופיליטונים בין בשמו המלא, בין בחתימות "ע. ק". "ר' איפכא מסתברא". מאז 1945 הוא עורך את הספריה השבועית הבלטריסטית "ספרון" ומאז 1946 את הרבעון הספרותי "קציר".

מלבד ספרי-התיאור וקובצי הנובילות שנזכרו פירסם מספר של מחקרים בחכמת ישראל. מהם בשדה ההיסטוריה היהודית הספרים - "תולדות תנועת המוסר" ו"תולדות משיחיות השקר", ובשדה מחקר המשפט העברי - "חוקי החזקה בתלמוד". באידיש עיבד והוציא את "ספר המחשבה הישראלית" לד''ר יוסף צבי הרץ, רבה הראשי של בריטניה הגדולה. ב-1946 הופיעו בעריכתו שני כרכי אוסף המסמכים והפרטיכלים של "וועדת החקירה האנגלו-אמריקנית לעניני ארץ-ישראל". - שנים אחדות ערך את "ספר השנה של עתונאי ארץישראל". - הוא נמנה על חבר משתתפי האנציקלופדיה "אשכול" שיצאה בברלין ומשתתפי האנציקלופדיה העברית העומדת להופיע בארץ-ישראל.

בהיותו בלתי-מפלגתי ומונע עצמו מכל קשר עם מנגנון של מפלגה, משתקפת עסקנותו הציבורית בעיק

רה במסגרת הארגון העתונאי. הוא חבר ההנהלה של הארגון הארצי של עתונאי ארץ-ישראל ואחד מיוזמיה ומארגניה של הפדרציה הבינלאומית של עתונאי עם ישראל, שנוסדה בבאזל ב-1946.

בשנת 1940 נשא לאשה את חוה בת שמחה בונים גולדרי.

בתו: תקומה ניצה (נולדה תש"ה).

חיה-פיגה חזנוב

נולדה בסינובקה, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), ב-2 בינואר 1865 (תרכ"ה) לאביה זליג ליס ולאמה זלטה . עלתה ארצה בט"ו חשון תרמ"ו (1885) יחד עם לאה בנינסון (הורביץ), בעקבות אחיה הבילו"יי יוסף-לייב ליס, שהיה משמונת מייסדי גדרה.

בבואה עלתה מיד לגדרה והצטרפה לבוני המושבה. נישאה לבילו"יי יעקב-שלמה חזנוב בתרמ"ט (1889) ובמשך 32 שנה עמדה לצדו בפיתוח המשק ונשאה בכל הסבל של הראשונים. ידועה כמכניסתאורחים וכבעלת מזג טוב.

נפטרה בגדרה, י' כסלו תש"ז (3 בדצמבר 1946),

שלמה יפה

נולד בווילנה, בכ"ז חשון תר"ח (6.11.1847) לאביו יהושע-השיל. למד בבית-המדרש לרבנים בז'יטומיר, אבל לא סיימו ועבר לבית-הספר המחוזי בפבלוגראד (פלך יקטרינוסלב). נבחן ב-1875, קיבל תעודה רשמית כ"מורה של בית ספר עירוני עדתי לילדי ישראל". במאי 1880 הורשה לפתוח בית-ספר פרטי באלכסנדרובסק (פלך יקטרינוסלב) ובתפקיד פדגוגי זה שימש עד 1886 .

נשא את שרה בת דב - בתה-חורגתה של גולדה מילוסלבסקה, שקנתה שם לעצמה בקורות נס-ציונה.

הצטרף לתנועת חבת-ציון והיה בין ראשוני ביל"ו. עמד בקשרי מכתבים עם מרכזי ביל"ו בחרקוב ובקושטא. מסיבות שונות נתעכבה עליתו והוא בא לארץ רק ב-1886 .בעליתו מילא גם תפקיד של שליח מטעם אגודת מתישבים מאלכסנדרובסק. אחד מבני האגודה פנה אליו במכתב אופייני, המשקף את הלך-הרוחות

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 394). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/394