Volume 1

Page 416

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קים הצעירים" לשלטון ערך את עתונם Jetie Turqule בשפה הצרפתית, היה מפעילי המפלגה והתקרב אל מנהיגיה העליונים. בתקופת מלחמת-העולם הראשונה החל עוסק שם בפעילות מדינית ובהשפעה לטובת הציונות והישוב. יצא לזמן-מה לרומניה והצליח לאסוף רווחים רבים בעסקי-מסחר גדולים. לפי שמועות, שבהתאם לטבע הענינים אין ידיעות מספיקות לאשרן או להכחישן, נרקמו נגדו אינטריגות במטבח-הסתרים של הפוליטיקה בחוגי הטורקים הצעירים והם "סילקוהו" על-ידי הרעלה.

נפטר באיסטמבול בחודש מרס 1917.

שמשון בלקינד

נולד בא' אייר תרכ"ד (1864) בלאהויסק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה) לאביו מאיה מורד, עברי ידוע ברוסיה, משכיל ותלמיד-חכם. למד מפי אביו למודי היהדות ואח"כ נכנם לגימנסיה רוסית במוהילב שעל הדנייפר וגמר 6 מחלקות. עבר אל אחותו אולגה שישבה בפטרבורג, המשיך את למודיו ועבד בביתהמרקחת של חצר-המלכות.

לאחר שקמה תנועת ביל"ו ואחיו ישראל, ממחוללי התנועה, עלה בראש הקבוצה לארץ, הצטרף גם הוא לבילו"יים ועלה לארץ יחד עם אחותו פאני בכ"ט אלול תרמ"ג (1883). התגורר בבית אנטון איוב שבקירבת יפו ועבד עם חבריו במקוה-ישראל. נתנסה בעבודה הקשה, בנגישת המשגיחים הנוצרי והערבי ואף חלה בקדחת.

עם גירוש הבילו"יים ממקוה-ישראל ב-20 באפריל 1884 עבר לירושלים ונכנס לאגודה הבילו"יית "שהו" (ר"ת: שיבת החרש ומסגר) שנוסדה ע"י הרי"מ פינס ומטרתה היתה ללמד את חבריה מלאכה. בירושלים היה מחמשת דרי החדר שבביתו של ר' לייב הורביץ לומזר אשר בנחלת שבעה. התקיים בדוחק רב ולמד נגרות יחד עם רוזובסקי בבית-המלאכה של הנגר מרקל, מחוץ לשער יפו. החליף את הנגרות בנפחות, אולם חלה וכעבור חדשים אחדים עבר לראשון-לציון. אח''כ עבר לגדרה (בתרמ"ח חתם יחד עם כל בני המושבה על

מכתב לברון רוטשילד בו ביקשו רשות ממנו לקרוא לבאר המושבה בשם באר-בנימין). חזר לראשון-לציון ונשא בר"ח ניסן תרמ"ח את פנינה , בתו של אהרן מרדכי פריימן, ממיסדי המושבה. חי כל ימיו עם משפחתו בדחקות רבה. עבדו קשה, עברו מחקלאות לפונדקאות וניתכו עליהם אסונות משפחתיים קשים. אך הם נשאו בגבורה את כל הסבל והתלאות.

נפטר בי"ד ניסן תרצ"ז ונקבר בראשון לציון.

צאצאיו: נעמן (נאסר בזמן מצוד התורכים על "נילי" והועלה לגרדום בדמשק בשנתו ה-26 בג' טבת תרע"ח, עצמותיו הועלו לראשון-לציון ונקברו בה: הניח אחריו את אשתו עדינה לבית גינצבורג ובנו עוזי), מאיר (נרצח במאורעות תרצ"ו ב"משק האוצר" שליד כפר-סבא והשאיר אחריו את אשתו לאה ובתו מרים), ישי, איתן (חבר "נילי" והיה במאסר בדמשק), ימימה אשת משה לובין (חדרה), מאירה ושפרה.

רחל ינאית (לישאנסקי) בן-צבי

נולדה בעיירה מאלין, פלך קיוב, אוקראינה, אייר תרמ''ו (1886), לאביה מאיר יונה לישאנסקי, שנהיה בארץ לחקלאי וגנן ולאמה שושנה (רייזל) לבית מורוז, ממשפחת ר' נחום מטשרנוביל , תלמיד הבעל שם טוב ואבי שושלת האדמו"רים לבית טברסקי.

בילדותה למדה ב"חדר'' עברית. גמרה גימנסיה רוסית ולמדה שנה אחת באוניברסיטה בחוץ לארץ. ב-1905 השתתפה בתור צירה בקונגרס הציוני השביעי בבאזל מטעם ציוני מאלין. חזרה לרוסיה וב-1906 השתתפה בועידת פולטאבה ביסוד מפלגת פועלי ציון.

ב-1908 עלתה ארצה ושינתה את שם משפחתה ל"ינאית" . חברה פעילה במרכז מפלגת פועלי ציון. השתתפה ביסוד הגימנסיה העברית בירושלים והיתה מורה בה. חברה במערכת "אחדות" ובועד "השומר".

ב-1910 עלו אליה מהגולה אמה ואחותה בתיה (הפסלת), וב-1911 באו גם אחיותיה שרה (האחותהחובשת)ותמר ואביה, וכך התלקטה והתלכדה כל המשפחה בארץ. בשנות 1911-14למדה באוניברסיטה בנאנסי (צרפת), הוסמכה בתור מהנדס חקלאי ולפני פרוץ מלחמת-העולם הראשונה חזרה ארצה.

בתקופת המלחמה התמחתה זמן-מה בתחנת-הנסיונות החקלאית בעתלית בהדרכת אהרן אהרנסון . ערכה והוציאה את הקובצים של פועלי ציון "בין הזמנים" (עם ד"ר ואלדשטיין) ו"על הסף" (בהשתתפות יעקב שטיינברג) . השתתפה זמן-מה בחיי חברי "השומר" ובעבודתם בגליל ובכפר תל-עדשים (אז: תל-עדס) בלב עמק יזרעאל, והיתה פעילה בארגון ההגנה מטעם "השומר", שבהתאם לצרכי השעה והסיכויים הגו אז ראשיו תכניות מרחיקות-לכת.

בעת התנופה הראשונה של התקדמות צבאות הברית מחזית עזה-באר-שבע צפונה עד קו הירקון (בראשית חורף תרע"ח) היתה בחלק-הארץ שנכבש. השתתפה בארגון ההתנדבות לגדוד העברי הארצישראלי והיתה פעילה בועד הגדוד. עשתה תעמולה גם בעד התנדבות.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 416). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/416