Volume 1

Page 424

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אביב (כיום בתוך העיר) הועברו עצמותיה שמה

בתמוז תרע"ז. אח"כ נשא לאשה את שרה בת יוסף

אמזלג ונכדת חיים בן-ציון אמזלג , שהיה קונסול בריטי ביפו ומבוני הישוב היהודי בה. (נפטרה כ"ט תשרי תרפ"א ונקברה בתל-אביב).

אחרי פינוי יפו במלחמת-העולם הראשונה הועבר ביוני 1917 לעבודה כרופא בבית-החולים הממשלתי בירושלים והמשיך בעבודתו זו אף אחרי הכיבוש האנגלי.

בינואר 1919 נתמנה לרופא ההסגר ביפו. כאן עברו את פיקוחו הרפואי הראשון בארץ אלפי עולים שבאו ארצה דרך נמל יפו, ולכולם התיחס בחיבה ובידידות. כשבאה אנית עולים בלילה, היה משכים וממהר לעלות על האניה לגמור את תפקידו כרופא ההסגר, כדי להחיש את עלית העולים על אדמת הארץ. הוא היה אומר: - כל רגע יקר להם, לבנים החוזרים הביתה, ועלי לוותר על נוחיותי כדי שיוכלו להשיג במהרה את משאת נפשם.

ביוני 1928 הוענק לו ביום הולדת מלך אנגליה התואר "חבר כבוד של מיסדר הקיסרות הבריטית". בשבט תרצ"ד מלאו לו ששים שנה ואז יצא לפנסיה. בהזדמנות זו פרסמו העתונים מאמרי ברכה והערכה לכבודו.

זמן-מה עוד עסק במקצועו בתור רופא פרטי בתל-אביב. אח"כ פרש מעבודתו ועסק רק בלימוד כתבי הקודש ותלמוד. בספריתו הפרטית העשירה היו הרבה ספרים עתיקים וביניהם תנ"ך משנת ה'ק"א (1341) כתוב על קלף ומעוטר בציורים אמנותיים שנמסר ע"י בנותיו לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

במשך שבתו ביפו היה חבר ועד העיר ליהודי יפו וממיסדי חברת "המגן". פרסם מאמרים בעתונים "האור" ו"השקפה", ב"ז'ון טורק" שבאיסטמבול וב"איל גיאון" שבאזמיר.

נפטר ביום ט"ו כסלו תש"ה (1.12.44) והובא לקבורה בירושלים.

צאצאיו: מרים קוטוביץ ושושנה רוסיל.

צבי אריה נשרי (אורלוב)

נולד בצרקונסטנטינובקה, פלך יקטרינוסלאב באוקראינה, י'- שבט תרל"ח (1878), לאביו רפאל , שהיה שם סוחר זעיר, ואחדים מצאצאיו עלו ארצה בזמנים שונים בתקופת העליה השניה, וגם הוא עלה ארצה עם שארית משפחתו שבחו"ל.

למד בחדר, השתלם בקריאה בספרות עברית ורוסית ובהשכלה כללית. עסק בהוראה ובמלאכה והשתתף בפעולה ציונית. גויס לצבא הרוסי ונוסף על האימון הצבאי הרגיל סיים בו בית-ספר צבאי לחובשים. עלה ארצה בראשית שנת תרס"ה והחל לעבוד כפועל חקלאי בפתח-תקוה וזמן-מה גם במלאכה והיה מראשוני החברים ב"הפועל הצעיר". כשהורגש בגימנסיה "הרצליה" הצורך במורה להתעמלות המסוגל

להקנות סדר ומשמעת, הזמינו אותו לתפקיד זה. והוא הסכים בתנאי שירשו לו לצאת לחו"ל ולהשתלם. בבית-ספר גבוה במקצוע זה להלכה ולמעשה. אחרי סיום שנת-הלימוד ב"הרצליה" יצא לשווייץ, גמר באוניברסיטת ברן את המחלקה לחינוך גופני ומשחזר כמורה מוסמך להתעמלות נשאר מורה להתעמלות ומפקח על הסדר בגימנסיה "הרצליה" ואח"כ מורה, להתעמלות גם בבית-המדרש למורות וגננות על שם.

לוינסקי בת"א עד היום. לשם לימוד והשתלמות נסע עוד לחו"ל בשנים 1908, 1911, 1924, 1930 ו-1938 והשתתף בכמה קונגרסים מדעיים לתרבות הגוף. אירגן וניהל קורסים להשתלמות בהתעמלות למורים. ומעמלים, החל משיעורי-ההשתלמות שנערכו למורים בטבע וחקלאות ובשאר המקצועות ב-1912 בזכרון יעקב ביזמתו של אהרן אהרנסון . היה מראשוני המכבי בשנת תרס"ו כשד"ר ליאו כהן יסד את אגודת ההתעמלות "ראשון לציון" מכבי יפו. חבר מוסדותיו המנהלים של מכבי עד היום: ממארגני תנועת הצופים העברים בארץ וממנהליה בתקופה הראשונה: השתתף בארגון החגיגות העממיות ברחובות בשנים שלפני מלחמתהעולם הראשונה וניהל את הופעות-הספורט בהן. בתקופת המלחמה ההיא יצא בזמן הגירוש עם הגימנסיה לזכרון-יעקב ושם פעל לעזרת הגולים כחבר ועד ההגירה ומזכיר - מוציא-לפועל במקום.

חיבר במקצועות הספורט והחינוך הגופני את הספרים : "שעורי התעמלות" (יצא ב-1913 - הספר הראשון במקצוע זה בעברית), "ראשי פרקים מתולדות החינוך הגופני"' "כדור-רגל" (1913), "תרגילי סדר, הליכה וריצה לבתי-ספר ולאגודות" (1920), "שעורי התעמלות לבתי-ספר, לאגודות ולבית" (1920), "התעמלות ומשחקים לקטנים, לבית-הספר ולבית" (1934), "מלון למונחי ההתעמלות" בעריכת ועדה מטעם ועד הלשון העברית (הרשימה הראשונה למונחי ההתעמלות. הוגשה לועד הלשון ואושרה ב-1913), חוברות במקצועות שונים בהתעמלות: כן פרסם מאמרים בעניני ספורט ותרבות הגוף ב"מכבי", ב"ידיעות ארגון מורי ההתעמלות" (הנקרא כעת "החינוך הגופני"), ב"הד החנוך" וב"דבר לילדים".

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 424). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/424