Volume 1

Page 427

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היתה יד ימינו של בעלה בעבודתו ובמכירת התוצרת ובמסחר ובעול משק הבית תוך הטורח הרב בגידול תשעה בנים ובנות שילדה לו. ניהלה את ביתד. בחשבון ובחסכון. ובכל עת צרה ומצוקה היתה פותחת את צרור כספה שחסכה מהעבודה וממשלק

הבית ומצילה את המצב. גם בהכנסת אורחים שנהג בעלה בנדיבות ובניהול המטבח לרעבים נצרכים שיסד וניהל בעלה בביתו נשאה באומץ ובמסירות במעמסה הגדולה שנפלה בחלקה בפעולות אלה ומילאה את חובתה באצילות יהודית מסורתית. שקדה על גידול ילדיה וחינוכם ודאגה לכל צרכיהם, נהנתה מהתקדמותם במדע ובחיים, הצטערה על ששלשה מבניה הרחיקו נדוד לארצות נכר ונהנתה על הצטיינותם בעולם הגדול. והם: חוקר-הצמחים הפרוסי יעקב יוסף , הגיאולוג ד"ר חיים יאיר והמומחה לגידול עופות ולמניעת מחלותיהם הפרופ' משה. נשאה בגבורת נפש את האסונות שניתכו עליה במות בניה יעקב יוסף וחיים יאיר במרחקים ובמות בעלה.

זכתה לעת זקנה לראות דור של נכדים ונינים מצאצאיה.

אליהו אלישר

בן ר' יצחק שמעיה ורוזה בת יוסף ביי נבון . נולד בירושלים ביום כ' בתשרי תר"ס (1899). התחנך בביה"ס למל ובביה"ס של חברת כי"ח. בסוף תרע"ג (1913) נסע לבירות כדי להשתלם שם ברפואה במכללה הצרפתית. לרגלי סגירת המכללה עם פרוץ המלחמה העולמית הראשונה, חזר ועבד בבתי החולים בירושלים בתור מתלמד. בשנת 1915 התיצב לצבא (הסהר האדום) ושירת בתור קצין רפואי עד 1918 בכל חלקי הארץ, בעיקר בנצרת. עם גמר המלחמה ופתיחת המכללה הצרפתית. חזר לבירות ולמד שם עד 1921 .אח"כ נסע למצרים ונתקבל בבית הספר למשפטים ולמד שם שנה אחת. המשיך למודיו בבית הספר למשפטים בירושלים בשנים 1932-1935.

בשנת 1922 כאשר חזר לא"י, נתקבל בשרות הממ

שלה, ובתפקיד זה שמש עד אפריל 1935. ערך את הבולטין המסחרי Commercial Bulletin"" שיצא לאור ע"י מחלקת המכס והמסחר וניהל את לשכת המסחר של אותה מחלקה. ב-1929 נתמנה למפרק החברות הרשמי. בשנת 1933 נתמנה למקבל הנכסים הרשמי.

בשנת 1931 נשא לאשה את חוה בת מאיר ביאליק.

אחד הסוחרים הגדולים בארץ ומומחה לשאלות כלכליות. מפורסם כעסקן צבורי בעל מרץ רב העובד בעקביות לטובת הכלל. מטובי המנהיגים הספרדים בארץ. ממיסדי ופעילי הסתדרות "חלוצי המזרח" וההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים בכל שנות קיומן. פעיל בארגון מוסדות "כנסת ישראל".

החל משנת 1938 נבחר לחבר ועד הקהלה בירושלים, ומכהן כחבר הנשיאות עד היום הזה. בשנת 1942 כהן כנשיא-הקהלה. בשנת 1924 היה ציר הסתדרות "חלוצי המזרח'' בקונגרס הציוני הי"ד בוינה. בשנת 1927 היה ציר יהודי ארם-צובא והתאחדות הספרדים בקונגרס הציוני הט"ו. בהשתדלותו ובהשפעתו נאותו הקרנות הלאומיות לישב משפחות אחדות מעולי ארצות המזרח ב"בפר ברוך" (על שם הנדיב ברוך כהנא מפלוישטי) בעמק יזרעאל, וישובים ספרדיים אחרים כמו "בית יהודה הלוי", כפר אוריה ועוד.

אישיות בולטת בועד העדה הספרדית בירושלים. בשנים 1942-46 ערך והו"ל את השבועון "הד המזרח" -בטאון ליהדות הספרדית. בשבועון זה נאסף חומר היסטורי ופולקלורי רב על היהדות הספרדית בכל התפוצות ושמש פה להמונים הספרדים אשר לפני כן לא היתד, להם במה משלהם שעל ידה יוכלו להביע את אשר התרחש בלבם. לשבועון זה היתה השפעה גדולה על הצבור הספרדי. בשנת תש"ו נבחר ליו"ר מועדון "רוטרי". בשנת 1947 נבחר לנשיא ועד עדת הספרדים בירושלים.

פרסם מאמרים רבים בשאלות כלכליות ושאלות השעה. מפרי עטו התפרסמו בעתונים: "דאר היום", "הבקר", "הד המזרח", "הד הישוב", "פלשטיין וויקלי",

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 427). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/427