Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 1

Page 43

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בחיפה. השתתף ביסוד לשכת-המסחר המעורבת בחיפה והיה סגן-נשיאה. פעל רבות בעזרה למוסדות הצבור ולעניי העם.

ב-1929 פרש מעבודתו כמנהל הבנק ויצא לפנסיה. מששוחרר מתפקידיו ומחובותיו בחיים העירוניים יצא לחיות בשלות הכפר, כפי שהשתוקק עוד בגיל צעיר, בפרדס חנה.

נפטר בפרדם חנה, כ"ח סיון תש"ה (9.6.1945).

צאצאיו: יוסף (עורך-דין בחיפה); אורי (שמואל) קיסרי (עתונאי ועורך), הרצליה אשת יוסף בן-יעקב (אכר בפרדס חנה); תמר (מורה) אשת משה קורזיץ (קבוצת גבע) ; כרמלה (גננת) אשת מתתיהו ליפשיץ (חיפה).

מרדכי שכטר

נולד בירושלים, בשנת תר"כ (1860), לאביו ר' אליעזר (מראשוני השוחטים בירושלים). למד בחדרים ובישיבות והוסמך לשחיטה ובדיקה.

נשא לאשה את חיה מרים בת ר' דוד כהנא מצפת.

עבד כשוחט בירושלים ומשנת תרמ"ט ואילך ביפו ובנה את ביתו בין הראשונים בשכונת נוה שלום.

בשנת תרע"ג הוזמן למשרת רב ושוחט ביוהאניסבורג ויצא שמה. בתרפ"ה החליט לחזור ארצה, הגיע עד מצרים, חלה ונפל למשכב.

נפטר בקהיר, י"ח תמוז תרפ"ו (30.6.26) ונקבר שם, ובשנת תרצ"ו העלו בניו מיכאל והרב ברוך את עצמותיו לקבורה ליד אביו בהר הזיתים בירושלים.

צאצאיו: אליעזר, מיכאל (בעל טחנה בתל-אביב), רחל אשת הנרי אזגור , ברוך (רב ביוהאניסבורג), אברהם (סוחר ביוהאניסבורג).

ישעיהו רזניק

נולד בברדיצ'ב, בשנת תרכ"ח (1868), לאביו הרב חיים , דיין ברבנות הקהלה. קיבל חינוך תורני בחדרים ובישיבה.

בן 18 עלה ארצה בתרמ"ו עם אביו, אחיו ואחותו (גולדה , שנישאה אח"כ לר' שלמה שלנג ), התישבו בירושלים והתפרנסו מעבודה יומית והוא למד מלאכה.

נשא לאשה את ליבה בת הרב אברהם יצחק סטוזנסקר , מראשי ישיבת מאה שערים. (נפטרה בת"א, י"ז כסלו תש"ו - 22.12.45 - והובאה לקבורה בירושלים).

בתרנ"ו עבד לראשון לציון ופתח שם בית-מלאכה ובראשית תר"ס עבר ליפו, פתח את בית מלאכתו ברחוב בוסטרוס והשתכן בבית שבנה לו בשכונת נוה שלום, שהיתה אז בראשית בנינה. למד לדבר ערבית וטורקיה, רכש לו לקוחות בעיקר מבין הערבים ופקידי השלטון, נתחבב על תושבי יפו הערבים, שכיבדוהו והתיעצו אתו בעסקיהם. מתוך כך נעשה כעין מוכתר בלתי-רשמי ומקשר בין היהודים מצד אחד ובין הערבים ואנשי השלטון מצד שני, ובמשך זמן-מה לפני מלחמת-העולם הראשונה אף היה מוכתר האשכנזים. בקשריו אלה השתמש לעזרה לעולים "בלתי חוקיים", שיכנסו ארצה בעקיפת בקורת פקידי הנמל, או, אם נכנסו על פי "פתקה אדומה" ברשיון להשאר בארץ שלשה חדשים, שיוכלו להשאר גם להבא. ובראשית המלחמה ההיא השתמש בקשריו לגאול רבים מהשרות בצבא או ב"עמליה" (בגדודי העבודה באזור החזית). אחרי המלחמה, בעת מהומות מאי 1921, השתתף בהגנת נוה שלום ואח"כ פעל בחוגי ידידיו הערבים למען השקטת הרוחות והחזרת השלום בין שני העמים.

נפטר בתל-אביב' כ"א אדר תש"ב (10.3.42), והובא לקבורה בירושלים.

צאצאיו: שרה אשת בוריס רוזינאי (ניו-יורק), שמואל (מותיקי עובדי הדואר ומפקידיו הראשיים), משה (בהנהלת "אגד"), זרח, ישראל, אברהם (מטובי הכדורגלנים בארץ), רבקה אשת שמואל ליפטין (סידני, אוסטרליה).

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 43). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/43