Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 1

Page 440

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

זה כראוי. הוא פנה אל ארלנגר שבפאריס בכתב בקשה להלואת 2500 פרנק לצורך זה. בקשתו הושבה ריקם בנימוק, שתנאי הארץ אינם מתאימים לגידול ירקות בקנה-מדה גדול. נסע לאמריקה בענין זה ובשובו עבר דרך פאריס וחזר על בקשתו בעל פה, אך ללא הצלחה.

בשנת תרמ"ט הציעה לו הפקידות "תקציב" שלם לסידור משק, בתנאי שיעבוד את האדמה ומשקו בשנת השמיטה, ובזה יהיה מופת לאחרים שיעבדו גם הם. אך למרות מצבו הדחוק לא רצה "לחלל את השם" בעד כל הון.

בתר"ן היה לו יבול מבורך, שהמריץ אותו להרבות בזריעה בשנה שלאחריה ואף לשכור סוסים נוספים לעבודה. אך השנה ההיא הכזיבה אדמתו, ואז נעשית עגלון והיה מוביל אנשים וסחורות בין פתח-תקוהיפו, ולפעמים קרובות היה נוסע גם בדרכים רחוקות יותר. באותו זמן היה מרצה שיעורי משנה ושלחןערוך לעשרות תושבים בבית-הכנסת בין מנחה למעריב ואף לפני התפלה בהשכמת הבוקר והיה מעוררם בעצמו. בדרכו לבית-הכנסת, שיזדרזו לקום ויבואו ללמוד. אח"כ שכר לו דירה ביפו, וביתו שימש אכסנית חנם לחולים הרבים שבאו מהמושבות ליפו לדרוש ברופאים או להתקבל לבית-החולים.

התעסקותו כעגלון היתה בעיניו מעשה פשוט והגיוני, עבודה לשם פרנסה, כפי שנהגו חכמי התלמוד. אך בעיני התושבים היתה זו מלאכה בזויה, ואז היו קוראים לו "מוטל פילוסוף", על שהוא הוגה ומשמיע דעות בניגוד למקובל ולנהוג. בני משפחתו ומחותניו (הרי"ד פרומקין חותן בנו והרי"מ סלומון חמיה של בתו) הפצירו בו שיחדל ממלאכה זו שאינה לכבוד למשפחה, והוא עמד בתוקף על זכותו לעבוד. בסוף הצטרפה גם אשתו למתנגדים, ואז לא נתנו לבו לגרום צער לזוגתו שנשאה אתו בסבל החיים בתנאים הקשים ביותר, חדל ממלאכתו ופתח חנות בפתח-תקוה. החנות הכניסה לו לפרנסה בכבוד והיה מוסיף לשקוד על התורה ועל גמילות חסדים ועזרה לנצרכים, ובצואתו השאיר 8400 פרנק לצרכי צדקה.

בתרע"ג הדפיס ספר "ישוב הארץ" בענין נטיעות א"י בכלל וענין אתרוגים בפרט.

לעת זקנה פרסם את פרשת חייו ועמלו וזכרונותיו בחוברת בשם "מאמר מרדכי".

נפטר בפתח-תקוה, כ"ז אב תרע"ד ואשתו נפטרה בפתח-תקוה, כ"ו שבט תרפ"ג.

צאצאיו: בנימין, חנה פרל אשת אריה ליב בן ר' יואל משה סלומון.

אהרן יעקב לוי

נולד ביפו, כ"ב כסלו תרמ"ו (1885), לאביו ברוך שמואל לוי (רוגינסקי), נכד המגיד המפורסם ר' שמואל מרוגאצוב שעלה ארצה בפקודת הרבי מליובאוויטש, מראשוני הבנקאים בארץ ומעסקני קהלת יפו מראשיתה, ולאמו פרידה מלכה לבית ליפקין מירושלים.

נתחנך בתלמוד-תורה "שערי תורה" ביפו, בביה"ס למל בירושלים והשתלם אצל מורים פרטיים במדעי המסחר והבנקאות.

נשא לאשה את פניה בת יעקב זאב וילנר.

ב-1904 נתקבל לעבודה בתור פקיד בבנק אנגלופלשתינה ביפו, נמסרו בידו תפקידים אחראיים ביותר, ובמשך הזמן עלה בדרגת הפקידות עד שהגיע לדרגת חבר ההנהלה ומנהל עניני האשראי בבנק שבתלאביב. בתפקידו זה ידוע הוא כאחראי ונאמן על כספי הבנק הלאומי.

בתקופת שרותו כפקיד בבנק היה חבר ועד אגודת "אחיסמך", שנוסדה ב-1906 על-ידי יצחק אייזיק בן טובים ואחרים לשם הגנת עניניהם ושיפור מצבם של פקידי המוסדות הלאומיים בארץ.

בתקופה מאוחרת יותר היה (יחד עם הרב עוזיאל ועם משה מטלון ) חבר ועד חברת "משכנות ישראל" שנוסדה לשם הרחבת שטח תל-אביב ושגאלה את השטת שבין שדרות תרס"ט ובין רחוב הכרמל (שנקרא אח"כ בשם רחוב המלך ג'ורג') בתיווכו של אליהו מויאל . כן היה חבר פעיל בועד שכונת "השחר" שכון בין בניברק ותל-ליטוינסקי.

נוסף לתמיכתו במפעלים צבוריים שונים מתמסר הוא במיוחד מזה שנים רבות לעזרת שני מוסדותחסד ותיקים בישוב: בכל שנה בחודש כסלו אוסף הוא תרומות בסכומים הגונים לטובת "בית חנוך עורים לבני ישראל" שבירושלים ובשבת חנוכה נוהג הוא לנאום בבית-הכנסת לטובת המוסד הנ"ל (כי שבת חנוכה מוקדשת בכל שנה לטובת מוסד זה - שבת חג האור לנטולי האור), ובשבת פרשת יתרו (שבת פרשת מתן תורה) נואם הוא לטובת בית-האולפנא שלמד בו תורה בילדותו - תלמוד-תורה "שערי תורה" שבנוה-שלום.

פרסם מאמרים בענינים צבוריים וישוביים בעתונים "השקפה", "חבצלת", "דאר היום", "הארץ" ו"הבוקר".

צאצאיו: שלומית אשת ישראל שפי; זאב; עמנואל.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 440). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/440