Volume 1

Page 443

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בתקופת מלחמת-העולם הראשונה, כשנחסמה הדרך ליצוא יבול הפרדסים ובארץ היה מחסור חמור בספירט אפילו לצרכי רפואה, ארגן קבוצה קטנה לתעשית ספירט מתפוחי-זהב. אח"כ, בעת הגירוש, טולטל לטבריה ושם יסד חברה יהודית לחכירת הזכיון על חמי טבריה, ובזה סלל את הדרך לרכישת הזכיון בקביעות לחברה יהודית.

אחרי המלחמה ארגן "חבר למען אוצר התישבות היהודים". יסד "חברה חדשה השלום", לשיפור החיים בחומר וברוח בישראל ובעמים על יסוד המוסר וחכמת החיים שבכתבי קדשינו וחיבר על כך ספר בן שלשת כרכים. יזם הקמת חברה בשם "נחלת אבות'' במטרה לבנות עיר חדשה, על יסודות בריאים יותר מבחינה כלכלית ומוסרית כאחת. הכין לדפוס שני ספרים : "הכסף" ו"דברי ימי תל-אביב".

בשנת 1938 יסד בת"א את מועדון "יהלום".

נפטר בתל-אביב, ג' סיון תש"ז (22.5.47) ונקבר בבית העלמין הישן.

צאצאיו: חיה אשת ד"ר שאול זילברשטין (חיפה); דבורה אשת חיים דב שחר ז"ל (מזכיר מחלקת החנוך של ההנהלה הציונית); אסתר אשת אברהם שנידר (בקטריולוג במחלקת הבריאות הממשלתית); יהודית אשת יוסף יקותיאלי; דניאל (חבר קבוצת דגניה ב') ואחוזת בית (בשמה המקוצר אחוזה ע"ש השכונה "אחוזת בית", גרעין תל-אביב).

אשר ליב בריסק

נולד בירושלים, בשנת תרל"ב (1872), לאביו דוד יליד צפת, ממשפחה שמוצאה מבריסק (נקרא על שם עיר הולדתו בשם-המשפחה "בריסק") שעלתה לא"י עם ראשוני עלית הפרושים והתישבו בצפת עד אחרי הרעש בתקצ"ז ועברו לירושלים, ולאמו רחל (ליפלא) בת ר' מאיר מא ניקשט (שהיה נאמן החברה קדישא והתלמוד-תורה בירושלים). למד בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים" ואח"כ עבד כמגיה בדפוס הרי"ד פרומקין (בעל ה"חבצלת").

בתרס"א התחיל לרשום את הכתבות מעל גבי המצבות של הקברים בהר הזיתים והשיג לכך את הסכמת הממונים הספרדים משה נבון ודוד אלקלעי והגבאים של החברה קדישא האשכנזית הרב יוסף חיים זוננפלד, שלמה זלמן בהר"ן, יעקב שרהזון, אברהם אלקנה זקס ואריה ליב הורביץ , שהעריכו את פעלו ועודדוהו להציל משכחה את זכר שוכני עפר, - ואח"כ פרסם את הכתבות בספר בן חמשה כרכים בשם "חלקת מחוקק". גם חכמי מערב אירופה החשיבו את עבודתו זו, החליפו אתו מכתבים, ולפי המלצת הד"ר דוד סימונזן, רבה הראשי של קופנהאגן, נתנה לו "החברה לקידום מדעי היהדות" בברלין פרס בן מאה מרק להדפסת הכרך הרביעי של ספרו.

חוץ מזה חיבר את הספרים : "דברי קהלת'' (תרס"ה), "ספר היחס", "מטעמים", "שלשת אלפים משל", "בריח התיכון", ובכתבי-יד נשארו אחריו: "משלי בן-דוד", "גיא ההרגה" ועוד בעברית ובאידית.

עבד את עבודתו המדעית במסירות נפש בתנאי עוני ומחסור.

נשא לאשה את לאה בת משה יצחק ברונשטיין מבוקובינה (אשתו השניה). אשתו הראשונה נפרדה ממנו בגלל רדיפות הקנאים.

היה בקשרי ידידות עם משכילי ירושלים (בן-יהודה, הרי"מ פינס ועוד), שקד על הדיבור העברי, קרא לבניו ולבנותיו שמות תנכ"יים ונתן להם חינוך עברי לאומי.

במלחמת-העולם הראשונה גויס לפלוגת-עבודה צבאית ("עמליה") ועמדו לשלחו לחזית מדבר באר-שבע, אך הודות להשתדלות טובי ירושלים הושאר בעיר ועבד בניקוי סמטאות העיר העתיקה בין שער שכם לשוק הבשמים.

תוך שרותו זה חלה ונפטר בירושלים ד' כסלו תרע"ז.

צאצאיו: יצחק מאיר (מאשתו הראשונה); קוהלת (חבר בארגון תורמי הדם); ציוני (מתישב בכפר חגלה); עברי (ז"ל); צפנת פענח (ז"ל); אליפלט (מתישב בארגון "היובל" ליד פתח תקוה); חוריה (ז"ל); רחל .

יהודה יוליוס ג'ייקובס

נולד במנצ'סטר, אנגליה, בשנת תרנ"ב (11.4.1892), לאביו הלל (היימן) , ממשפחה ציונית ותיקה (שאחד מבניה שלמה יעקבי הוא חתנו של העסקן הציוני והמורה אריה ליב הורביץ מארץ-ישראל). קיבל חינוך יהודי

מסורתי וכללי והוסמך למדעים באוניברסיטת מנצ'סטר.

במלחמת-העולם הראשונה גויס לצבא הבריטי והגיע לדרגת קפטין, וכשנוסד הגדוד העברי הראשון של קלעי המלך ממתנדבים יהודים באנגליה, עבר אל הגדוד ושרת בו כשלישו של המפקד והשתתף בקרבות בהרי אפרים ובכיבוש מעבר הירדן מצפון ליריחו.

כשפורק הגדוד העברי לא חזר לאנגליה אלא קשר את חייו אל הארץ ומשנת 1920 ועד 1927 שרת כמזכיר כללי של ההנהלה הציונית בירושלים ואח"כ כמנהל לשכת העליה שלה בתל-אביב.

נשא לאשה את נחמה בת אברהם יהושע דונדיקוב

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 443). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/443