Volume 1

Page 461

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נתקבלו עוד שני נערים עוורים מבית- היתומים דיסקין, וכך נוצר בית חינוך עוורים בירושלים. דירתו הראשונה היתה בביתו של ר' מנחם בשכונת אבו-בסל והוא ואשתו טיפלו בעוורים וסיפקו להם כלכלה ושרית. (אחרי פטירת אשתו בדמי ימיה המשיך לשאת את עול העבודה לבדו). לאחר שנתים הצטרפו לפעולה ר' יצחק אייזיק בן-טובים ועסקנים אחרים, וביחוד החכם החוקר ר' א. מ. לונץ (שהיה הוא עצמו סגי-נהור), ובהשתדלותו רבת המרץ והמסירות של לונץ שוכלל המוסד והועמד על הגובה הדרוש.

בניהול המוסד עבד עד פרוץ מלחמת-העולם הראשונה. בשנות המלחמה עבד יחד עם ר' אלתר ריבלין בקופת ועד הסיוע האמריקאי להצלת יהודי ארץ-ישראל מרעב וממצוקת המלחמה, וגם לתפקיד זה התמסר בלב ונפש וברצון לעזור ולהיטיב לאלפי הנצרכים שפנו אליו.

אחרי המלחמה נתמנה לפקיד בבנק "קופת מלוה" בירושלים ובמשרה זו עבד עד ימיו האחרונים,

כל ימיו היה מצניע לכת, בעל מזג טוב ושמח להועיל ולהיטיב לזולת.

נפטר בירושלים, י"ז טבת תרצ"ח. אחד מבניו הוא ד"ר ישראל בן-זאב.

שרגא פייבל הולצברג

(ידוע בשם פייבל פאריזר , משום שעלה ארצה מפאריס), נולד בקולנה (פלך לומז'ה - פולין) בשנת תר"א (1841) לאביו ר' שלמה זלמן הלוי . למד בישיבות לומז'ה וסלובודקה והגיע לדרגה גבוהה בידיעת

התלמוד. למד שחיטה והוסמך לכך על-ידי הרב ליפא אלפרן (מחבר הספר "מעדני יום טוב") מביאליסטוק. נשא לאשה את בתו של הרב חיים שמחה סולובייצ'יק מקובנה (אחי הרב יוסף דוב-בער מבריכק) שילדה לו את רפאל (הוא הד"ר למתימטיקה רפאל הולצברג , המפקח הראשי על בתי-הספר של זרם "המזרחי"), והיא מתה עליו בדמי ימיה. היה תלמיד חבר ובן

לויה נאמן להרב יהושע לייב דיסקין בכל ערי רבנותו משקל"ב (מזריץ' שבפולין, שקלוב, קובנה, לומז'ה, בריסק). יצא למנצ'סטר ועסק שם זמן-מה במסחר. וכשעבר הרב י. ל. דיסקין בפאריס בשנת תרל"ח במסעו לארץ-ישראל השתדל בהמלצתו אצל ר' ישראל סלנטר, שימנה אותו לשו"ב בעדת היהודים יוצאי רוסיה בפאריס, שר' ישראל היה מיסדה. שם היה קרוב לעשרים שנה, הסדיר עניני הכשרות, התקין מחלבה יהודית והנהיג אספקת חלב כשר גם לבתים, בנה מקוה, יסד חברה ללימוד תורה ומוסר למבוגרים ובתי תלמוד-תורה לילדים ובכלל השפיע על בניעדתו שגם בכרך הגדול של פאריס ישארו נאמנים לתורה ולמסורת ישראל כמו בערים היהודיות ברוסיה ובפולין. נשא לאשה אחת מבנות משפחת הבארון גינצ בורג , שהיתה לו רעיה נאמנה בפעולותיו לטובת היהדות.

בראשית שנת תרנ"ז עלה ארצה, ולפני צאתו מפאריס פרסם בעתונות, שהוא עוזב את העיר וכל מי שיש לו עליו תביעות-ממון יבוא ויתבע את התשלום. בבואו ארצה התישב ביפו ורכש בכל כספו שורת בתים ברחוב ברנט בנוה-שלום, ובכלל עזר להגדלת הישוב היהודי ביפו ולהרחבת שטח התישבותו בעיר. כאן מתה אשתו השניה גם היא בדמי ימיה והוא נאלץ למסור את שתי בנותיו הקטנות לחינוך בביתיתומים יהודי בפאריס.

היה מהגבאים הראשיים בתלמוד-תורה "שערי תורה" ועוזר לר' שמעון רוקח בעסקנות בקהלת יפו. היה מראשוני היוזמים להזמין את הרב א. י. הכהן קוק לרב ראשי ליפו והמחוז וניהל את כל חליפת המכתבים בענין זה. הרבה לעסוק בגמילות-חסדים והשתדל להשפיע על סביבתו ברוח התורה והדת. הרב יצחק ירוחם דיסקין (בן הרב יהושע ליב דיסקין ) היה מזמינו במיוחד לירושלים להתיעץ אתו בעניני-צבור קשים.

כשגרש ג'מאל פחה את היהודים מיפו ותל-אביב בניסן תרע"ז, יצא גם הוא לפתח-תקוה עם הגולים. וכשגורשו אחרי הפסח הלאה צפונה הוכרח להשאר בפתח-תקוה בגלל מחלתו ושם נפטר ביום כ"ט אייר תרע"ז.

יעקב משה וולפרט

נולד בירושלים. י"ג ניסן תרל"ו (1876), לאביו ר' מנחם ברוך, שהיה ידוע בשם ר' מנדיל וועקס נער . למד בחדרים ובישיבות. נשא לאשה את חוה בת יהושע זאב לוי מעולי ווהלין.

בשנת תר"ס עבר ליפו ונתמנה למלמד בתלמודתורה "שערי תורה". היה מהחברים הפעילים בלשכת "אחוד,", וכשנוסד בתרס"ה ביזמת הלשכה "בית הכנסת אורחים" בנוה שלום (כיום "בית עולים") היה חבר בועד הראשון של המוסד, יחד עם אליהו אהרן כהנא, יעקב משה אסיסקוביץ, ישראל מאיר חודורובסקי,

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 461). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/461