Volume 1

Page 465

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הצעת אליהו קראוזה ואברהם בריל ) למנהל חוות-הלימוד לפלחה ולגפנים, שיסד השלטון על אדמה שהוחרמה מהמגזרים הצרפתיים בכפרים טנאיל וקסרה שבלבנון,ובעבודתו זכה לשבח מצד החקלאים הצרפתיים והמקומיים.

כשנגמרה המלחמה, חזר ארצה והתישב בתל-אביב והיה (עד תרפ"ט) אחד ממנהלי חברת "פרדס" ביפו, ואגב מצא פנאי להענות לבקשת מאיר דיזנגוף , ראש עירית תל-אביב ולשרת בהתנדבות כיועץ ומפקח ראשי במחלקת הגננות והנטיעות העירונית.

בתרפ"א השתתף עם מ. סימקין ביסוד בית-החרושת לקרח "מעדן", הראשון בתל-אביב ובתעשיה העברית בארץ.

בשנים האחרונות התמסר יותר לתעשיה, אך זיקתו לאדמה נשארה קיימת ולמרות גילו עודנו ממשיך לטפל בעצמו בנטיעות ובפרחים בגינה שליד ביתו.

צאצאיו: לאה אשת יוסף מטוסביץ (בלגיה), שושנה (רוז) אשת צדוק שלוש, מרגלית אשת אמיל ליטוינסקי , צלה אשת בן-ציון דיקובסקי, אהרן (ארנולד ) מאיר, עורך דין.

אברהם פדרמן (אברהמ'ל סופר)

נולד בקארלין, רוסיה הלבנה, בשנת תר"ו (1846), לאביו ר' יונה . למד בחדרים ובישיבות והתמחה במלאכת סופר סת"ם (כותב ספרי-תורה, תפילין ומזוזות). נשא לאשה את מרים , בת אחיו של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור , רבה של קובנה, התישב בפינסק ועסק במלאכתו.

בשנת תרל"ז עלה ארצה עם אשתו וארבעת ילדיו (הגדול שבהם, אשר , היה אז בן 11, והקטן שבהם, אהרן, היה בן 9 חדשים), השתקע בירושלים והמשיך לעסוק במלאכת הקודש ואשתו למדה תפירה ועזרה להקלת עול הפרנסה של המשפחה.

כל ימיו היה אדם צנוע, שוקד על מלאכתו ועל עבודת הבורא בלימוד תורה ובתפילה ולא נדחק לעס

קנות צבורית ולרדיפה אחרי כיבודים וטובת-הנאה לעצמו. רק פעם אחת התערב בעניני צבור ועמד לצד

בנו, ר' אשר הסופר, כשזה התיצב בראש בני כולל קארלין המקופחים ודרש שחלוקת כספי התמיכה תעשה לא בידי ממונה מטעם האדמו"ר מקארלין, נשיא הכולל בחו"ל, אלא בידי נבחר שבני הכולל הוגים לו אמון והוא אחראי בפניהם. הריב העז, שפרץ בתוך הכולל בין המסכימים לממונה מטעם הרבי ובין דורשי מנהל נבחר, הגיע גם לידי מהלומות בין הצדדים ואף בין נשיהם, ומרים, אשתו של ר' אברהם עזרה לבעלה ולבנה בריב זה בידים ממש, בכח ובאומץ. ואף כי הרבי מקארלין התרעם על ההתקוממות נגד האיש שהוא בחר בו, הוכרח להודות, שאם אדם צנוע וירא-שמים כר' אברהם אינו מרוצה, בודאי יש יסוד לטענות, ובסוף חוסל הריב בפשרה.

העמיד דור של בנים ובנות, וצאצאיהם מעורים בחיי הארץ והעבודה.

נפטר בירושלים, ה' אייר תרע"א.

רפאל קאפילוטו

נולד ברודוס, בשנת תרל"ד (1874), לאביו יעקב . נתחנך חינוך מסורתי ואחר-כך החל לעסוק במסחר. נשא לאשה את חנה בת רחמים ישראל , ממשפחת הרבנים "ישראל" הידועים בין יהודי המזרח, וביניהם הרב רפאל יצחק ישראל , מחבר הספר "בית היין", חתנו של הרב יעקב ענתבי , מהמעונים בעלילת הדם בדמשק בשנת ת"ר.

בשנת תרנ"ח עלה ארצה עם משפחתו, התישב בחברון ועסק במסחר זעיר ולאחר שנים אחדות פתח חנות לסחורות סדקית בקצה רחוב היהודים. בית-מסחרו היה מקום פגישה וכינוס לחכמים ולעסקני הצבור. נתחבב גם על הערבים תושבי חברון ולא פעם היו פונים אליו להיות בורר ביניהם בסכסוכים והיו סומכים על הכרעותיו.

עסק בצרכי צבור באמונה. היה חבר ועד העדה הספרדית ובזמן מלחמת-העולם הראשונה נתמנה על-ידי

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 465). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/465