Volume 1

Page 476

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

של המורים העברים, שהתכנס ליד הקונגרס הציוני הי"ד בוינה, ובהנחת היסוד להסתדרות העולמית של המורים העברים.

מאז ממשיך הוא, ליד עבודתו בהוראה, בניהול עניני צבור המורים המאורגן ומלחמתו לשיפור מצבו בחומר וברוח. חבר מערכת "הד החנוך" ויו"ר הנהלת בנק המורים "מסד" ופעיל בהנהגת יתר המוסדות שליד מרכז המורים. משנת תרפ"ז האילן חבר הועד המפקח על בתי-הספר הכלליים, חבר נשיאות המכבי בארץישראל.

פרסם בעתונים מאמרים בשאלות הזמן ובעניני חינוך וספורט.

צאצאיו: שלמה, עוזי ועדיה.

אברהם יחזקאל בלום

נולד בטלז, ליטא, בשנת תרכ"ד (1864), לאביו שרגא פייבל . החל ללמוד בחדרים בטלז.

אחרי שנתיתם מאביו עלה ארצה בן עשר עם אמו ואחיו יצחק בשנת תרל"ד והתישבו בירושלים. למד בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים". בן 15 החל לעבוד כעוזר בבית-מרקחת. אחרי שנים אחדות פתח בית-מסחר לרפואות.

נשא לאשה את רחל לאה בת טודרוס הלוי, אחות האחים יהושע ואליהו ברמן בעלי מאפית ברמן הגדולה בירושלים. (נפטרה בברלין, ז' ניסן תרפ"ד, והובאה לקבורה בירושלים).

בתרמ"ד יסד יחד עם גיסו אריה ליב לוי בית-מסחר לחמרי בנין וצבעים ברחוב יפו בשם "בלום את לוי", מהראשונים בענף זה בירושלים, וקשר קשרי מסחר עם ארצות-חוץ.

כחבר פעיל בלשכת "ירושלים" של בני ברית (היה נשיאה בשנות תרס"ה ותרע"ח) השתתף בתרנ"ב ביסוד בית-הספרים "מדרש אברבנאל" (הגרעין של בית-הספרים הלאומי והאוניברסיטאי) ובתרנ"ד ביסוד המושבה מוצא.

היה מראשוני החברים בשכונת "בית ישראל", חבר בועד השכונה וממארגני השמירה בה.

בתרס"ב השתתף ביסוד גן-הילדים העברי הראשון בירושלים.

בתרס"ה השתתף עם שמעון רוקח ואחרים ברכישת אדמת "בהריה"' מצפון לפתח תקוה מעבר לירקון, ובנטיעת הפרדס הגדול עליה.

היה חבר בעירית ירושלים בתקופת השלטון הטורקי ועסקן במוסדות החסד ביקור-חולים הוספיטל, משגב לדך ובית חינוך עוזרים.

בתרס"ט תמך ביסוד "חדר תורה" ("חדר מתוקן" בעברית) בירושלים (הגרעין לבית-הספר הדתי הכללי "חדר תורה תחכמוני") ובתרע"א נבחר לועד המנהל שלו.

ביום בי אלול תרע"ד נבחר יחד עם דוד ילין, אלברט ענתבי ויוסף אלישר לועד המשותף מנכבדי העדות השונות לחלוקת כספי העזרה להקלת המצוקה בראשית מלחמת-העולם הראשונה, שנשלחו מאמריקה בהשתדלות -הנרי מורגנטאו , ציר ארה"ב באיסטמבול. בתשרי תרע"ה נתמנה לחבר ועד העזרה לנגועי המלחמה מטעם יהודי גרמניה באמצעותו ובנשיאותו של אפרים כהן.

בתרפ"א השתתף ביסוד שכונת בני ברית, ליד שכונת בית וגן בירושלים.

נפטר בתל-אביב, ט"ז ניסן תרצ"ו, הובא לקבורה בירושלים.

צאצאיו: משה, יהודה, יצחק, הדסה אשת אברהם מינקס, יהודית אשת בנימין אורל.

פנחס גראייבסקי

נולד בירושלים, י"ד אדר תרל"ג (1873), לאביו הרב צבי, שהיה דיין ומורה-הוראה בעיר סלונים, ממשפחת רבנים, ולאמו חיה רחל בת הרב שלמד, ליב פארזיבר מפינסק (בעלה בזווג ראשון היה ר' אשר ב"ר יעקב גולדמן שילדה לו בנים ובנות -נהרג בידי שודדים בסלוניקי בהיותו שם כשד"ר למוסדות ירושלים).

היה אח מאם אחת של ר' יעקב גולדמן הסופר והעסקן, מזכיר הקהלת המאוחדת ביפו והרוח החיה בכל מוסדותיה ופעולותיה.

למד בחדרים, מפי אביו ובישיבת "עץ חיים" ונתחנך בה על-ידי הרב משה נחמיה כהנוב , שביחסו החיובי לישוב החדש השפיע על תלמידיו ורבים התקרבו להשכלה ולפעילות צבורית וספרותית.

נשא לאשה את נחמה שרה בת הרב אפרים בנימין הוכשטין, הרב מקמינקא, גבאי ת"ת וישיבת "עץ חיים", והמשיך עמו את למוריו בש"ס ובפוסקים. היה מבאיביתו, של הגאון ר' שמואל סלנט.

בתרנ"ג נתבקש ע"י הרב שמואל סלנט להיות עוזרו של יחיאל מיכל פינס שנתקבל כסופר ראשי של המוסד "בקור חולים הוספיטל" ובמשך השנים מלא תפקיד אחראי במוסד ושמש כמפקח המוסד ומנהלו הפנימי וסייע להתפתחותו ולפרסומו בארץ ובחו"ל ולחזוק מקורותיו הכספיים. שכרו הספיק למחיה בצמצום, אך הוא הפריש מכספו לעזרה לעניים ממנו.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 476). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/476