מרקחת (אז נלמדה גם "מלאכה" זו כיתר המלאכות והכשרה פרטית כזו הספיקה), אח"כ בסידור-אותיות בבית-דפוס. בן י"ג נתקבל, בהמלצת הרי"מ פינס , לעבודה בבנין הבתים הראשונים של המושבה עקרון (מזכרת בתיה) בשנת תרמ"ד, ואח"כ עבוד כפועל בכרמי ראשון לציון, יתד עם קרובו אהרן אייזנברג. בתרמ"ז עבר לזכרון יעקב ונתקבל כתלמיד בבית-הספר להכשרת פועלים חקלאיים ("ארבייטר שולע") שנוסד בפקודת הבארון בנימין (אדמונד) רוטשילד על-ידי פקידו וורמסר . בחודש אב תר"ן עבד בבנין הגשר בין זכרון יעקב למאיר שפיה, ובי"ז אייר תרנ"א החל לעבוד בהקמת הבנין הראשון (של האכר יוסף קייזלר ) במאיר שפיה. באותה שנה קיבל גם הוא נחלה בשפיה מאת הפקידות והחל לעבוד במשקו.
בתרנ"ג נשא לאשה את רבקה בת האכר נחמן גראף מפתח תקוה (נולדה בתרל"ז בבריינסק, פלך גרודנה, ועלתה ארצה עם הוריה בתרנ"ב).
כשדללה הפקידות את שורות האכרים בשופיה ובבת-שלמה, משום שהאדמה המועטה לא הספיקה למחיה לכולם, עבר לזכרון יעקב, וכאן בנה את ביתו בעצם ידיו ושקד על העבודה במשקו בחיבה רבה לאדמה ולגידוליה. עסק גם בצרכי צבור. היה במשך כמה שנים חבר ועד המושבה (לעת זקנה, בשנת תר"ץ, נבחר שוב לועד). בשנים הראשונות לשבתו בזכרון יעקב היה הקבלן לאפית המצות לפסח לאכרי המושבה ובימים נוראים היה עובר לפני התיבה כחזן, ארגן מקהלה של נערי המקום לשרות בבית-הכנסת וגם בחגיגות פומביות, היה ידוע כבן-תורה ושומר מצוה. השתתף בפעילות בארגון התזמורת המקומית ובניצוח עליה והוא עצמו ניגן בכמה כלים.
היה בין הראשונים שקיבלו פועלים עברים לעבודה במשקיהם והוא, כחקלאי מומחה ומנוסה בעבודות, היה להם מורה ומדריך להועיל. בין הפועלים שעבדו אצלו: ישראל גלעדי ואלכסנדר זייד , ממיסדי "השומר", יצחק בן-יעקב ועוד. (בערבותו הושג רשיון העליה בשביל קיילה , ארוסתו של ישראל גלעדי). בעונת הבציר היה מארגן פועלים עברים בחיפה ומביאם לעבודה ביקב. עזר לכורמי חדרה בהבאת ענביהם ליקב זכרון יעקב על אף קשיי ההובלה ללא דרך סלולה. ניהל מטעם פקידות יק"א קבוצה בעבודות הכיבוש וההכשרה בקרקעות שוני וזרעניה (כיום באדמת בנימינה) ובמשך כמה שנים ניהל משק של פלחה במרח (כיום גבעת עדה). כן יבש בצה ליד פרדס הבארון על אדמת נזלה ונטע עליה פרדס (בשטח 80 דונם).
נולדו לו שמונה בנים ושש בנות, מהם נשארו בחיים שבעה בנים ושלוש בנות, כולם בארץ, והם: בת-שבע אשת מרדכי אמסטר (חיפה), יקותיאל, ירמיהו (שופט שלום ממשלתי, כעת בתל-אביב), עזרא (פקיד של חברת פיק"א), ישראל (חיפה), פשה אשת רפאל אברמזון (חיפה), יוסף (חיפה), משה (אבן יהודה), צבי (חיפה), שושנה אשת שרון וייץ (חיפה).
בן 73 הוזמן ירושלימה לספר ברדיו את זכרונותיו על הבארון "אבי הישוב", שבביקוריו בזכרון יעקב ראהו בעבודה ושיבח את חריצותו.
נפטר בחיפה, כ"ב אב תש"ה (1.8.45) והובא לקבורה בזכרון יעקב.
מנחם שמואל סלונים
נולד בחברון, י"ז טבת תרמ"ג (27.12.1882), לאביו ר' שניאור שלמה זלמן, מצאצאי רבי שניאור זלמן מלאדי , בעל ה"תניא", ולאמו שרה גרוניה בת ראובן הרץ יעקבסון מוילנה ואחות עוה"ד בנימין זאב יעקב סון , שהיה ציר הדומה הראשונה ברוסיה ונתפרסם בנאומו הידוע על הפרעות בביאליסטוק ב-1906. למד אצל הרב ר' מנדל נאה ובבית-מדרשו של הגאון חיים חזקיהו מדיני בעל הספרים "שדי חמד''.
בתרס''א נשא לאשה את רבקה בת ר' ישראל מורגנשטרן מירושלים ולמד שם שנים אחדות בישיבת "אהל משה" ושמע את שיעורי הרב יעקב אורנשטיין. אח"כ חזר לחברון ויסד שם חברת ביקור הולים ולינת הצדק.
כשפתח בנק אפ''ק בתרס''ז סניף בחברון נתמנה למנהלו ופעל למען גידול הישוב היהודי בחברון ובסביבתה, ולשם כך היה נותן עזרת אשראי מקרן מיוחדת לבעלי מלאכה יהודים שבאו לעבוד בעיר ובכפרי הסביבה, בעיקר במקצועות חדשים, שבהם לא עסקו שם יהודים לפניהם.
כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה והבנק נסגר כרכוש האויב, עבר מ. ש. וסלונים עם משפחתו לירושלים וכאן נתמנה מטעם הד"ר א. רופין , ראש המשרד הא"י, בהמלצת מר א. ז. הופיין, לנהל את מסירת הכספים הבאים ע"י המשרד הא"י מאמריקה למוסדות וליחידים לשם סיוע. זו היתה עבודה שאנשי השלטון הביטו עליה בעין רעה ואף הטרידוהו בגללה פעמים רבות בחקירות קפדניות ובחיפושים. אחרי שהד"ר רופין הוגלה לאיסטמבול היה מוסיף לשלות לו בדרכים סודיות צרורות של מטבעות-זהב לצרכים הנ"ל, להצלת הישוב ממיתת רעב, ואז כבר הוכרח לעשות את העבודה במחתרת