Volume 1

Page 491

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

(מאשתו בילה בת ליב כהן - אבי אפרים כהן-רייס ואגרונום חיים כהן מפ"ת): גד (שופט בית המשפט העליון בירושלים); יצחק (רושם הקרקעות הממשלתי בירושלים); רוזה אשת המנוח ישראל קיפניס; אסתר (ז"ל).

שלמה אבולעפיה

נצר למשפחת אבולעפיה הידועה ברבניה המובהקים, גדולי התורה ואישיה החשובים במשך יותר מארבע מאות שנה בערי הארץ הקדושות, צפת, חברון, ירושלים וטבריה. מצד אביו נין ונכד לר' חיים אבולעפיה אשר בא לטבריה בשנת הת"ק

(1740) לבנות את חורבותיה ולהניח בה את יסודות הישוב העברי החדש, ולרב הגאון חיים נסים אבולעפיה (רב חנ"א) ראש הרבנים בירושלים וראשון לציון בשנת התרט"ו (1855). מצד אמו נכד גדול המקובלים בדורו הצדיק ראש ק"ק החסידים "בית אל" בירושלים הרב ידידיה רפאל חי אבולעפיה (היר"א) (תקס"ז-תרכ"ט, 1869 -1807).

שלמה אבולעפיה נולד בבירות (סוריה) בשנת תרכ"ה (1865) לאביו ר' יצחק ולאמו בוליסה אבולעפיה. בנעוריו למד בביה"ס התיכוני הפרטי "תפארת ישראל" של חכם זכי כהן ובגמרו את חוק למודיו נתקבל, בראשית תרמ"ו (1886), בהמלצת שאר בשרו נסים בכר. מנהל בתי הספר של ה"אליאנס" בא"י, למורה לצרפתית וערבית בביה"ס של הברון בראשון לציון אשר בה ישב במשך תשע שנים והקים דור של תלמידים. בשנת תרנ"ב (1892) נשא לאשה את רבקה בת יעקב פרץ פריימן אחד מעשרת מיסדי ראשון לציון. אחר קנית אדמת דוראן היא רחובות של היום היה הנחשון שקפץ לים השממה ובנה את הבית הראשון במקום (1890). בשנת 1895 עבר עם משפחתו ליפו וכהן כמורה לערבית בבתי הספר של ה"אליאנס" ושל "עזרה". אחרי מהפכת הטורקים הצעירים (1908) והכרזת החוקה החדשה ברחבי האימ

פריה הטורקית נבחר לבא-כח העדה היהודית בפני השלטונות ביפו והודות לידיעותיו בשפות הארץ ובקיאותו בנמוסי אנשי המזרח יצר קשרים עם אנשי השלטון ונכבדי הערבים והשתמש בהם לטובת הישוב.

ב-1909 הצטרף לאגודת "אחוזת בית" והיה מששים בעלי המגרשים הראשונים של מיסדי תל אביב. באותה שנה נפטר בביתו בנוה צדק והוא עוד צעיר לימים והובא לקבורה בבית הקברות העתיק ביפו ביום כ' שבט תרס"ט. איש אציל, רב פעלים, חביב על הבריות, הקים דור של מאות תלמידים בארץ שזכרו שמור בלבם עד היום הזה.

צאצאיו: רפאל (איש גליפולי ונילי, מנהל ביה"ח "משגב לדך" בעיר העתיקה בירושלים, פעיל בבניה החפשית); רחל אשת ד"ר דוד בית הלחמי, מנהל בתי ספר עבריים בארה"ב ; גדעון (מנהל משרדי י. מ. טוקטלי בתל-אביב); בוסתנאי (מהנדס אזרחי); יעל אשת צזאר בקנר (אוסטרליה); אלישבע (מורה) אשת הסוחר נפתלי ריגר; אבנר (מהנדס לחשמל); עליזה אשת אליהו שלוי (חימאי).

שניאור זלמן (דב בר) ויילר

נולד בריגה, בירת לטביה (רוסיה), ב' טבת תרמ"ו, לאביו ר' שמואל ולאמו חנה גיטל לבית רובין, והיה נכדו של החסיד המקובל ר' משה חיים מקריסלאווה, שהוציא לאור את הספר "תניא" של רבי שניאור זלמן מלאדי והשאיר כתבי-יד בדברי תורה. למד אצל הרבי אברהמלי מסוחאצ'וב ואח"כ עם חותנו

ר' יוסף שבתי שלמה איש-הורביץ מזאמושץ'. הגיע לידיעה רבה בתורה והוסמך לרבנות.

אחרי נשואיו יסד בריגה בית-חרושת לסוכריות שרופות (כרמלים) ובית-מסחר לרפואות. היה מחסידי חב"ד, עסקן בצרכי צבור ובפעילות ציונית באו גובים שונים, חבר פעיל בועד המשרד הארצישראלי ובארגון העליה מלאטביה. כן היה פעיל בהגשת עזרה לפליטים שהגיעו מרוסיה לריגה, עזרה לקיומם

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 491). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/491