Volume 1

Page 492

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ולאיכסונם שם, ובעיקר בדבר המשכת דרכם לעלות ארצה.

היה מזכיר-הכבוד של קהלת ריגה (לדברים שהתנהלו בעברית), ועם השגת העצמאות של לטביה ויסוד הפרלמנט היה מועמד בבחירות אליו מטעם מפלגת צעירי ציון.

בתרפ"א עלה ארצה עם משפחתו ויסד את ביתהחרושת "רענן" לשוקולדה וממתקים. בגלל קשיים שנבעו מחוסר הגנה לתוצרת הארץ מכר את המפעל, שהוא קיים כיום בשם בית-החרושת "ליבר" ובשנת תרצ"ו יסד את בית-החרושת למים מינרליים "קרנה" במפרץ חיפה.

צאצאיו: בתו רחל בקי ובניו שמעון לוי (בהוסטון, טכסאס, ארה"ב) וד"ר משה חיים ויילר , הרב בעדה הרפורמית ביוהאניסבורג שבדרום-אפריקה ועסקן פעיל למען ארץ-ישראל והתרבות העברית.

נפטר בחיפה, י"ח תשרי ת"ש.

שמואל בן-שבת

נולד בעיר סאפי, מארוקו, י' חשון תרמ"ט (3.10.1888), לאביו הרב אברהם, סוחר, ראש העדה ומקורבו של השולטן, ממשפחה עתיקה של רבנים,

מקובלים ועסקני צבור במארוקו.

החל ללמוד בתלמוד-תורה של ישיבת "אור תורה" בסאפי, ובתרנ"ג עלה ארצה עם הוריו והתישבו בחיפה. המשיך ללמוד תורה ויהדות, למד 8 שנים בבית-הספר של "כל ישראל חברים" בחיפה והשתלם בקולג' הצרפתי בבירות ובינתים המשיך לשקוד על לימודי תורה, עברית ויהדות.

זמן מה היה מורה בביה"ס של כי"ח בחיפה, ב-10- 1909 מנהל בית-הספר בכפר-תבור ואח"כ שוב מורה בחיפה, בביה"ס של חברת "עזרה" הברלינית. אחרי מלחמת-העולם הראשונה נתמנה למנהל בתיהספר "נצח ישראל" בחיפה, ומעת שנפתח ביה"ס לבנות מזרחי בחיפה משמש הוא כמנהלו עד היום.

ב-1934 יסד את התלמוד-תורה "יסוד הדת" לילדי הספרדים.

משנת 1920 ועד 1944 היה ציר אספת הנבחרים וחבר הועד הלאומי; משנת 1918 ואילך חבר ועד הקהלה העברית בחיפה ; ממיסדי סניף המזרחי בחיפה וחבר המועצה הארצית של המזרחי ; ציר הקונגרס הציוני העשרים בציריך וציר הועידה העולמית השביעית של המזרחי בציריך מטעם יהודי סאלוניקי. נציג הספרדים בועד הפועל של קהלת חיפה, יו"ר סניף אגוד הסופרים הדתיים בחיפה, חבר ועדת החינוך שליד עירית חיפה, יו"ר ועדת התרבות של מועצת הספרדים בחיפה, חבר המועצה של המכון הא"י לפולקלור ואתנולוגיה.

עוסק במחקרים לשוניים והיסטוריים. פרסם מאמרים רבים בעניני לשון בעתונים "לשוננו", "הד החנוך'' ,הארץ"' "הד המזרח", "מזרח ומערב", "התור", "ההד", "אלמוקתף" (מוסף ערבי מדעי בקאהיר), מאמרים על הפולקלור הערבי והספרדי, שירים לילדים, מאמרים בשאלות צבוריות, מדיניות וכלכליות בעתונים "הארץ", "החרות", "דאר היום", "התור" ובעתונים ערביים שבסוריה ובמצרים. כתב מחקרים רבים שעוד לא פורסמו בחקר השפה העברית וצורותיה הקדומות, ביאורים במקרא ועוד. כתב מחקר על תולדות העיר חיפה (חלק ממנו פורסם בהמשכים בעתון "צהרים", חיפה תש"ו). מרצה במחקרים על הלשון העברית ב"אהל שם" חיפה ובאגודה להשתלמות במדע חיפה וכן על נושאים שונים מעל הבמות הפומביות בחיפה.

במלאות לו 50 שנה (בתרצ"ט) רשמוהו תלמידיו, מיקיריו וידידיו בספר הזהב של הקהק"ל.

יוסף ריבלין (ר' יושעה)

נולד בירושלים, בשנת תקצ"ח (1838), לאביו הרב אברהם בנימין (שעלה ארצה בשיירה השלישית של עולי "חזון ציון" והיה מפקח הת"ת) בן הרב משה ריבלין ("ר' משה מגיד" משקלוב, שעלה ארצה בשנת תר"א להציל את הישוב מהתמוטטות ונתמנה מטעם ראשי כולל הפרושים ברייסין ובוילנה למנהיג העדה ולמגיד מישרים בירושלים ולמשכין שלום בישוב) בן רבי הלל ריבלין (מראשי עלית הפרושים, תלמידי הגר"א בשנת תקס"ט, ראב"ד ראשון לעדת האשכנזים הפרושים בירושלים, מאבות הישוב האשכנזי בירושלים, ממיסדי תנועת "חזון ציון" של תלמידי הגר"א לחידוש הישוב האשכנזי בארץ ובירושלים), ולאמו שפרה.

למד בחדרים ובישיבת "עץ חיים", גדל בילדותו על ברכי אבי-אביו וספג לתוכו את משאת-הנפש של שלשת הדורות שקדמו לו בארץ להגשים את חזון רבם, הגר"א מוילנה, לחדש ולחזק את הישוב בארץ ולהכינו ולהכשירו לקראת הגאולה השלמה, ועוד מגיל צעיר הרגיש בנפשו יעוד להשלים ולשכלל את מפעל האבות, יעוד שלא נתן לו מנוח וכך החל להגות בראשונה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 492). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/492