רחל ינאית בן-צבי (לישנסקי)
(מילואים לערך שלה בכרך א', עמוד 416) בשנת 1948 יסדה את כפר הנוער "עין-כרם".
באלול תשי"ט פירסמה ספר "אנו עולים" (פרקי חיים) ע"י הוצאת "עם-עובד" (הוצאה שניה - בכסלו תש"ך).
שניאור זלמן שזר (רובשוב)
(מילואים לערך שלו בכרך ג', עמוד 1111) בפגישתו עם הרבי מליובאביץ בארצות הברית, הוחלט על יסוד כפר חב"ד בא"י ולהעלות אליו את פליטי חב"ד מרוסיה.
משנת 1949 נבחר כציר הכנסת (מטעם מפא"י): הראשונה, השניה והשלישית.
נתמנה לשר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה (1949-50), ובתפקידו העביר בכנסת את "חוק חינוך חובה" והגשימו למעשה.
ב-1951 התפטר מן הממשלה לשם קבלת מינוי של ציר ישראל במוסקבה (רוסיה).
בשנת 1952, לאחר שהנסיעה למוסקבה לא יצאה לפועל - נבחר בקונגרס הציוני הכ"ג לחבר הנהלת הסוכנות ולראש מחלקת ההסברה.
ב-1954 נבחר לראש מחלקת החינוך והתרבות של ההסתדרות הציונית, ובתנופה המיוחדת לו, עשה אותה לגורם מכוון ומדריך בעבודת החינוך בגולה.
ב-1956 נבחר למ"מ יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית בירושלים.
בשנת 1955 קרא לכינוס עולמי ראשון של מורים עבריים וב-1958 הקהיל את הכינוס העולמי השני של מורים עברים. בביקוריו בארגנטינה, ברזיל, צ'ילי ואורוגואי שקד על הכנסת הקהילות בעול החינוך העברי היהודי.
במאמצים להתעוררות המחשבה הציונית הקים יחד עם פרופ' נ. רוטנשטרייך את הבמה "חזות", לעיון בשאלות הציונות, האומה והמדינה והקהיל בשנת 1957 כינוס עיוני עולמי לבעיות היסוד של הציונות והרעיון הציוני, על רקע התקופה החדשה של השואה והתקומה.
ב-1958 קיבל תואר כבוד: דוקטור לספרות עברית, מטעם בית המדרש לרבנים ולמורים באמריקה.
ספרים נוספים שלא נזכרו בערך הקודם - הנ"ל : "כוכבי בוקר" (1950, יצא בשש מהדורות), "אור אישים" (1955), שזכה בפרס אוסישקין, "תולדות בקרת המקרא".
במלאות לו שבעים שנה הוציא הנשיא יצחק בן-צבי ז"ל במכון שלו ("מכון בן-צבי") ספר מדעי גדול המוקדש ליובלו.
נבחר להיות נשיאה השלישי של מדינת ישראל ביום כ"ז אייר, תשכ"ג (21.5.1963) ונשבע אמונים בפני הכנסת ביום כ"ח אייר, תשכ"ג (22.5.1963).
הרב בן-ציון נסים פרדס
(ראה כרך ב', עמוד 707) נתמנה לרב ראשי בירושלים.
בן-ציון מאיר מאירי
(ראה כרך ז', עמוד 2968) ביום 6.9.1962 נבחר למבקר הסוכנות היהודית.
אדוין סמואל
(ראה כרך ב', עמודים 1055, 768) ביום כ"ה סיון, תשכ"ג (17.6.1963) נשבע אמונים למלכת אנגליה, ונכנס לבית הלורדים, כיורש את תואר אביו המנוח, לורד הרברט סמואל ז''ל (שהיה הנציב העליון הראשון בא"י).
שמו יקרא: לורד אדוין הרברט סמואל , ויקאונט אוף מאונט כרמל.
בבית הלורדים בלונדון ישב בחדשים : מאי, יוני ויולי, ושאר הזמן יגור בירושלים ויבקר גם בארצות הברית, שם הוא משמש כפרופסור אורח במיכללות שונות. כן ימשיך להרצות באוניברסיטה העברית.
הצטרף לסיעת הלייבור (מפלגת העבודה בבית העליון, בניגוד לאביו ששימש מנהיג הליבראלים בבית הלורדים).
משה גולדנברג (בקר)
(כרך ד', עמוד 1902) צריך לקרוא : גולדברג
אהרן בן-טובים (גוטמן)
(ראה כרך י"ב, עמוד 4015) בעמוד 4015 בשורה לפני הסוף, יש לקרוא בלאטרון (במקום - בלונדון).
בבואו לארץ ביולי 1933, עבד בהקמת התערוכה בצפון תל-אביב, והיה בין אלה שפנו בזמנו לנציב