Volume 1

Page 496

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

סניף של חברת "חירם" שנוסדה שנה קודם לכן בחיפה ע"י פבזנר וכהן למסחר בחמרי בנין. ב-1930 יסד בטבריה בית-חרושת למרצפות מלט, ואחרי שנים אחדות חזר למשקו בראש-פנה. שם יסד ב-1935 טחנת-קמח מוטורית, שהמשיכה לטחון את תבואת אכרי הגליל העליון עד שנשרפה בשנת 1942. וכעת הוא חי במושבה עם בניו ובני-בניו (שנים מנכדיו התגייסו לצבא במלחמת-העולם השנית לפי הכרזת המוסדות הלאומיים).

יצחק צבי ליפבסקי

בן מנחם מנדל (למדן וסוחר גדול בפולטבה, בקרמנצ'וג ובבריסק). נולד בדרוהיצ'ין, פלך גרודנה, בשנת תרכ"ח (1868).

בעודנו נער בא לגור אצל סבו ר' שמאי בבריסק, שם למד תורה ולימודי חול, ביחוד לשונות.

היה מורה פרטי לעברית, גרמנית, צרפתית ואנגלית. אח"כ פקיד באוצר התישבות היהודים בלונדון בשנים הראשונות להיוסדו בהנהלת ז. ד. לבונטין.

היה פעיל בעבודה ציונית יחד עם חבריו: נח פינקלשטין (ממו"לי ה"היינט" בורשא וה"פריזער היינט"), מרדכי שנרמן, בן ציון ניימרק ואחרים.

בקיץ תרס"ג עלה ארצה. עבד בסניפי בנק אנגלו פלשתינה ביפו ובירושלים כסגן מנהל ובשנת תרס"ו עבר לבירות (הלבנון) ונתמנה כסגן המנהל מר אביגדור (ויקטור) יעקבסון.

היה מראשוני בוני תל-אביב.

נפטר בבירות, כ"ז כסלו תרע"ו.

בנו יהושע היה מנהל אפ"ק ביפו, בתו אולגה היא אשת הסופר אשר ברש , בתו רחל , פקידה בבנק אנגלו פלשתינה תל-אביב ובנו משה נהרג ע"י פגיעה ישירה מהפצצת אוירונים איטלקים בביתו בתל-אביב, ביום ו' אלול ת"ש.

הרב הלל ריבלין (ה"חזון ציון")

נולד בשקלוב, ליד מוהילוב שעל הדנייפר, רוסיה, בשנת תקי"ח (1758), לאביו הרב בנימין (מגזע רבני וילנה ר' משה קרמר ור' משה רבקה'ש , בעל "באר הגולה", שממנו השתלשל שם המשפחה רבקה'ש ריוועלעס - ריבלין, קרובו של הגאון ר' אליהו מוילנה, מראשי עדת ישראל בשקלוב, מחבר הספר "גביעי גביע הכסף", חידושים לפי הפשט במקרא, משנה וגמרא שקלוב תקס"ד). למד בישיבה שיסד אביו בשקלוב בחבורת גדולי התורה שהתרכזו שם, ביניהם מתלמידי הגר"א, וגם הוא היה נוסע אל הגר"א לקבל השפעה רוחנית ותורנית.

משהחלה עלית חסידי חב"ד בתקל"ז ממדינת רייסין (רוסיה הלבנה), נתעוררה בשקלוב, ברוח הוראות הגר"א, ביזמת ר' בנימין ובנו ר' הלל וחבורתם בתקמ"א תנועת "חזון ציון" לעודד ולארגן את עלית ה"פרושים" ואת התמיכה בקיומם בארץ. המרכז נקבע בשקלוב. ר' בנימין היה אז כבר חלש מחמת זקנה ובנו ר' הלל היה הרוח החיה בפעולה זו ועל שמה נקרא בפי העם בכנוי "דער חזון ציון". דרש ברבים בשקלוב ובערים אחרות למען העליה ובתקס"ו ארגנו בשקלוב כנסיה גדולה של רבנים וראשי קהלות ועסקנים מרוסיה, פולין הצפונית וליטא והניחו את היסוד לארגון התנועה לעליה ולתמיכה בעולים.

בתקס"ט עלה ארצה בראש שיירה בת שבעים נפש, מתלמידי הגר"א והנלוים אליהם, ואחרי טלטולי דרכים בעגלות ביבשה ובספינות-מפרש בים במשך עשרה חדשים הגיעו על סף שנת תק"ע לעכו ועלו להתישב בצפת, כי בירושלים היתה אז כמעט סכנה לאשכנזים לדור בה (הערבים היו מציקים להם בתביעות ובנגישות בגלל החוב של תלמידי רבי יהודה החסיד מלפ ני למעלה ממאה שנה אז, שנשאר ללא פרעון), ואשכנזים שניסו לדור בה הוכרחו להתחפש לספרדים ולהיות תחת חסות העדה הספרדית.

בתקע"ב עלה בראש חבורה קטנה מצפת לירושלים, כדי להגשים את שאיפת הגר"א שהמרכז של ה"פרושים" יהיה בירושלים (בצפת היו החסידים רוב מנינה ורוב בנינה של העדה האשכנזית), נשאו את תלאות חיל החלוץ של הישוב האשכנזי בירושלים, עד כי במשך הזמן הלך וגדל ישוב זה ונעשה לעובדה קיימת ומתפתחת. קבע את דירתו ובית מדרשו בחצר שבה היה לפנים בית-מדרשו של רבי חיים בן עטר (בעל "אור החיים" על התורה), התפרנס מהכנסות רכושו הרב שהשאיר בשקלוב, ומהכנסות רבית שקיבל בעד הלואות לערבים, והחזיק מנין מיוחד של תלמידי-חכמים בחצרו על חשבונו והיה הראב"ד הראשון בעדה הקטנה, שכל חבריה היו גדולי תורה והיה מקיים קשרי-מכתבים עם ראשי הכולל שבגולה למען החזקתו וחיזוקו של הישוב בירושלים. כשנתרבה הישוב האשכנזי בירושלים עלידי עולים חדשים ושרידי הביזה והרעש מצפת, והוא כבר זקן, עברה ההנהלה לידי אחרים. בעקב המלחמות והמהומות בארץ, לרגל הכיבוש המצרי של מחמד עלי

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 496). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/496