Volume 1

Page 499

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ושלמה חזן. ואח"כ המשיך ללמוד בעצמו והשתלם גם בידיעות מסחריות. למד מגיסו אלתר לוריא (בעל אחותו חנה) את המלאכה של צורף כסף וזהב. נשא לאשה את שרה בת ברוך מצליח, מראשוני העולים מבגדאד שהשתקע ביפו. יסד מעבדה להתכת כסף וזהב ומכר את הנתבים לפירמה סמואל מונטגיו הלונדונית. עסק בעשית תכשיטים ובמכירתם וגם בחלפנות וזכה לחיבתם ולהוקרתם של נכבדי הערבים

בעיר ובסביבה. לפי הצעת פקידו אהרן ברוכיאל, רכש אדמת כרם של ערבי להרחבת שכונת נוה שלום, ויחד עם חיים אמזלג (קונסול בריטניה ביפו ועסקן ידוע בישוב) ויוסף ביי מויאל קנו כרמים ושטחי אדמת-בור להרחבת הישוב היהודי בשכונות נוה שלום, נוה צדק, חלק ממחנה יהודה, מחנה יוסף, שכונת אהרן ושכונת קרטון. בגלל האיסור לרשום קרקעות על שמות נתינים זרים נשארו מגרשים רבים רשומים על שמו גם אחרי שהקונים בנו עליהם בתים. אחרי פטירתו מצאו בניו בצואתו דרישה מפורשת, שעליהם לסדר בלי דיחוי קושאנים (תעודות-בעלות ממשלתיות) ולמסור לקונים בלי תשלום כל-שהוא, כי גם את מס ההעברה גבה מהם ושילמו בעדם לקופת הממשלה. מנהל ספרי האחוזה ביפו סירב תחילה לוותר על המסים, ואחרי שעיין בעצמו בצוואה נאות לבקשת הבנים וסידר את רישום ההעברות ואת התעודות, ואז הוצאו בבת-אחת 740 קושאנים. כן רכש בכספו בעזרת בני משפחת אמזלג והאחים מויאל שטח חדש לבית-עלמין, קרוב יותר לעיר, ואחרי שבהשתתפותו נוסדה הקהלה המאוחדת של ספרדים ואשכנזים ביפו העביר בתרנ"ג בספר האחוזה את קרקע בית-העלמין על שם הקהלה.

יחד עם הרב יהודה הלוי נתמנה מטעם סיר משה מונטיפיורי לפקח על נטיעתו והחזקתו של פרדס מונטיפיורי אשר מול שרונה (כיום שכונת מונטיפיורי בתל-אביב).

במלחמת-העולם הראשונה היה כבר זקן מופלג, ובכל זאת הוכרח לצאת גם הוא וביתו מן העיר בעת הגירוש הכללי בניסן תרע"ז ואחרי שהותם זמן

מה בפתח תקוה הוכרחו לצאת גם משם לקלקיליה ושם חיו בכפר הערבי, שראשיו כיבדוהו והוקירוהו עוד מיפו. לאחר שנה גורשו גם משם, בעקב התקרבות החזית, לכפר ג'מאל. שמה הגיעו בערב פסח. תרע"ח ומיד אפו מצות מחיטה מקומית. באותו כפר נפטרה ואשתו ביום ה' סיון תרע"ח ונקברה שם זמנית, ואחרי המלחמה הובאו עצמותיה לקבורה בבית-העלמין הישן של תל-אביב ביום כ"א אייר תרע"ט.

נפטר בתל-אביב, י"ז ניסן תר"פ, ונקבר בביתהעלמין הישן.

צאצאיו: אברהם חיים ; רחל אשת בנימין מהודר; יוסף אליהו; ג'מילה אשת מאיר פדידה; יעקב; שולטנה אשת ישעיהו לוריה ; לונה ז"ל.

ביזמת בניו, שהמשיכו בגאולת קרקעות ליסוד שכונות, נקראו על שמו ולזכרו "שכונות שלוש" בירושלים, בחיפה ובהר-כנען, והשכונה שביפו (כיום בתל-אביב) נקראת "שכונת אהרן" על שמו. בתל-אביב קראה העיריה על שמו את רחוב שלוש העובר בשכונת נוה צדק. כן הקדישו יורשיו מספר מגרשים בשכונת אהרן ומסרום לרשות העיריה כדי לנטוע בהם גן צבורי על שמו.

פנחס שיפמן (בן-סירה)

נולד לאביו אלחנן ולאמו סטסיה לבית גרצוק , מסרטוב, י"ד תשרי תרל"ד (1873) בעיר יעלסק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה).

נתחנך בחדר ובישיבות מינסק ווילנה וספג ידיעות מרובות בתלמוד ובספרות העברית העתיקה,

התמשכל והשתלם בספרות ההשכלה ובמדעים כלליים, במגמה להוראה ולחנוך.

בתרנ"ו נשא לאשה את גיני בת פנחס צודנובסקי מקנייב.

דרכו בהוראה היתה מקורית : זיווג למודי קודש עם למודי חול.

בשנת תרנ"ה נתמנה למורה ב"חדר מתוקן",

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 499). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/499