באייר תשי"ב באוניברסיטה) ירושלים תשי"ב, עמ' 8-5.
תשט"ז 62. מכתב למערכת [על גרסה אחת בב''ר], סיני כרך ל"ט, ירושלים תשט"ז, עמ' שפ"ח.
תשי"ח 63. סוף ההוראה וסיום התלמוד, סיני - ספר היובל, ירושלים תשי"ח, עמ' עג-עט.
תשי"ט 64. לטיב פירושי לששה סדרי משנה, סיני, כרך מ"ה, ירושלים תשי"ט, עמ' רד-ריב. 65. הערה, סיני, כרך מ"ה, ירושלים תשי"ט, עמ' קעו.
תש"כ 66. דרך לימודם של חז"ל, תורה שבעל פה, הרצאות בכינוס הארצי השני לתורה שבעל פה, ירושלים תש"כ עמ' כג-ל (נדפס גם בסיני, כרך מ"ו, ירושלים תש"כ, עמ' קא-קח).
67. ביקורת או עקשנות, סיני, כרך מ"ו, ירושלים תש"כ, עמ' רלג-רנה.
תשכ"א 68. הנישואין בימים קדומים, תורה שבעל פה, הרצאות בכינוס הארצי השלישי לתורה שבעל פה, ירושלים תשכ"א, עמי ט-טז (נדפס גם בסיני כרך מ"ח, תשכ"א, עמ' קמה-קנא).
תשכ"ב 69. בדיקת המקורות, מזכרת לזכר מרן הרב רי"א הלוי הרצוג, ירושלים תשכ"ב, עמי 391-385.
70. לאופיין של ההלכות בסדר נזיקין, תורה שבעל פה, הרצאות בכינוס הארצי הרביעי לתורה שבעל פה, ירושלים תשכ"ב, עמ' יז-כה (נדפס גם בסיני, כרד נ', תשכ"ב, עמי צו-קד).
תשכ"ג 71. למחלוקות הפרושים והצדוקים בענייני המקדש וקדשיו, תורה שבעל-פה, הרצאות בכינוס הארצי החמישי לתורה שבעל-פה ירושלים תשכ"ג, עמ' כד-לא (נדפס גם בסיני כרך נ"ב, תשכ"ג. עמ' א-ח).
הפך את ספר המשנה לחומר נוח לקריאה, מנוקד, מפוסק ומלווה הסברים.
סירב לקבל "פרס ישראל" לשנת תשי"ז (1957) ביום העצמאות שהוחלט לתת לו בתור אחד מגדולי החוקרים במקצוע התלמוד. הוא הודה על ההחלטה להעניק לו את הפרס (1000 ל"י) וכתב: "ריבוי הפרסים במדינה וחלוקתם לכל מיני אנשים ונשים מוריד את ערכם לפחות מכשיעור הראוי להכבד. המסים הכבדים המוטלים על הציבור אינם מצדיקים, לדעתי, את השימוש בהם לצרכים מפוקפקים כאלה, וחוששני מליהנות מכסף זה". ובזה ויתר על כבוד ועל 1000 ל"י סכום הפרס.
במלאות לו שבעים שנה פרסמו תלמידיו וידידיו בהוצאת "מוסד הרב קוק" (תשכ"ג) קונטרס בשם "ספר היובל" לרבי חנוד אלבק.
צאצאיו: לאה בכרך , ד''ר שלום אלבק, ד"ר מיכאל אלבק (שניהם מרצים ראשיים באוניברסיטת "בר-אילן" ברמת-גן).
מרים רחל רמבר
נולדה בעיר העתיקה בירושלים (בבית בו נולד האר"י הקדוש) בשנת תרכ''ה (1865).
לאביה משה ברורמן ולאמה גיטל ממשפחת הרב יעקב משה חרל"פ (ראה כרך ג', עמוד 1303) רבה של ירושלים, בעלת שושלת היוחסין עד דוד המלך.
בכל שנה ביום הולדת האר"י היו מתאספים המקובלים להתפלל בבית זה ולהתיחד עם זכרו (המקובלים היו מראים על החלון הרחב, עליו עמדה עריסת האר"י).
נישאה בירושלים לחיים בן-ציון רמבך , יליד ירושלים.
בשנת תר"ן (1890) עברו לגור ביפו העתיקה והיו הראשונים שבנו את ביתם בנוה שלום על גבעות החול (כיום מול בי"ס אליאנס).
היתה פעילה בעזרה סוציאלית ובמתן בסתר.