Volume 1

Page 524

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ספרותי זה בעולם הגדול. שידר פיליטונים גם ברדיו ירושלים.

הוא כותב גם בקורת על מוסיקה (מהיותו קרוב למוסיקה מילדותו :למד נגינה בכנור) ותיאטרון, ובתקופת החרם על תוצרת גרמניה לפני מלחמת

העולם השנית היה חבר הועדה לבקורת על סרטים מטעם ועדת החרם הישובית.

בתש"ב הוציא ספר רפורטאז'ות בשם "נסיעה אל העבר"' ובו רשמי ביקורים במושבות הותיקות בארץ, רשמי ראית העבר וההווה כאחד.

נשא לאשה את פאני בת יוסף גולדברג מז'נבה (שוייץ). בניו: אדר, גיל.

יעקב קנטרוביץ

נולד בקלצק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), כ' תמוז תר"ן (1890), לאביו מיכאל (תלמיד-חכם ידוע, מוסמך לרבנות מגדולי וילנה), ולאמו נעמי בת ר' שלמה שניצר (נקרא כך על שום היותו אמן בחיטוב דיקורטיבי יפיגוראלי מעץ - לקישוט ארונות-הקודש וכדומה).

למד בחדרים ובישיבות. נמשך בסתר לצייר ציורים מההוי הדתי ומהטבע. בעודו צעיר עבר עם משפחתו לדרום רוסיה, לייקאטרינוסלאב (כיום דנייפרופטרובסק). למד וקרא בסתר בספרות רוסית. נמשך לציונות בעקבות אחותו נחמה (ז"ל), שהיתה, מתאמצת לדבר עברית אף בבית ההורים. ברח מהבית לאודיסה ואחרי בחינה מוצלחת נתקבל כתלמיד בבית הספר לאמנות, סבל מחסור והתקדם בלימודיו. היה פעיל באגודות ציוניות וארגן באודיסה את בעלי המלאכבאגודה ציונית שקראו לה בשם "פועלי ציון" (לפני יסוד מפלגת הפועלים בשם זה), נבחר ליושבראשה ושימש בתפקיד זה עד עלותו ארצה. היה פעיל באודיסה בהגנה העצמית היהודית נגד הפורעים הרוסיים,

בפורים תרס"ה הגיע ארצה באורח "בלתי חוקי". יצא לפתח תקוה, מרכז "העליה השניה" בימים ההם. עבד בחרישה ב"בחר", בעידור, בחפירת בארות, בשמידת פרדסים, כרמים. מראשוני העובדים באדמת חזרזור בהדרכתו של יהודה ראאב נהל את חפירת הבאר הארטיזנית הראשונה בפתח-תקוה מטעם אבא נימן ואבא קנטרוביץ. השתתף ביסוד מפלגת "הפועל הצעיר".

כשהחל הפרופ' ב. שץ ביסוד בית-הספר "בצלאל" נכנס לבקרו, בעת עלותו לרגל ירושלימה לחג הפסח, וסיפר לשץ על נסיונותיו ולימודיו באמנות לפנים. נענה להצעת שץ והצטרף לראשוני העובדים והלומדים ב"בצלאל". השתלם במקצוע המרבדים וביקר בבית התעשיה למרבדים של השולטן בהאראקי (באנטוליה, על חוף ים השיש.) וביתר המרכזים לתעשית מרבדים במזרח ופעל כמורה ומנהל מקצועי במחלקת המרבדים של "בצלאל", היה פעיל במקהלה, בתזמורת, באגודה לספורט ובלהקות השחקנים החובבים של עובדי "בצלאל" והיה חבר בקומונה הראשונה לכלכלה משותפת מהכנסות דלות של קבוצה מתלמידי "בצלאל" ותלמידי בית-המדרש למורים, בבית ששכרו לכך בשכונת הבוכרים. בקומונה השתתפו בין השאר דוד אידלסון, זלמן אסושקין, שמואל לוי, ראובן ליפשיץ, מרדכי קליין, קרטקו, יהודה רון-פולני, נחום ירושלמי, אלכסנדר זייד. כן השתתף ביסוד סניף המכבי בירושלים והיה חבר הועד שלו. היה חבר לחובבי הבימה

העממית בירושלים, ביחד עם הצייר שטרייך, השחקנית רבקה וינטרויב, שמואל פרסוב, ירמיהו הלפרין ועוד.

כשניצחה מהפכת "הטורקים הצעירים" והונהג משטר פרלמנטרי בכל הממלכה העותומנית ויתר על היתרונות של נתינים זרים והיה בין המעטים שקיבלו עליהם את הנתינות העותומנית. גויס לשרת בצבא, והואיל והחוקה המודרנית לא ביטלה למעשה את משטר ה"בקשיש" עלה בידו להסתדר כך, שאף בתקופת שרותו בצבא יוכל להמשיך בעבודתו ב"בצלאל";

בראשית מלחמת-העולם הראשונה התגייס לצבא.הטורקי עוד לפני שנקרא לכך. שירת בחזית מדבר סיני בחיל הרגלי, הפרשים, התותחנים, פלוגות מכונות-יריה, בשרות סניטרי, בתפקידים שונים במפקדה

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 524). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/524