Volume 1

Page 61

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

מאחר שנולד יחד עם אחיו צבי יהודה , שהיה אח"כ רב בקהלת ראגולה שבליטא, נוספה לשם משפחתו המלה "תאומים".

למד תורה בבית-אביו ואח"כ בישיבות, בן י"ג החל להעלות על הכתב חידושי תורה ובמשך הזמן נתפרסם כאחד הגדולים בתורה. נשא לאשר, את סייגה מינה בת ר' אריה ליב חזן, תלמיד-חכם, חזן וסוחר בפוניבז' והמשיך ללמוד. בן כ"ט נתמנה לרבה של קהלת פוניבז'. הנהיג סדרים ותקנות מועילות בחיי הקהלת והשפעתו היתה ני

גרת גם בסביבה. הצטיין במדות תרומיות, באהבת ישראל וארץ-ישראל, בזכרון נפלא ובשכל ישר ועל כל אלה היה ענוותן, שונא בצע ומתרחק מן הכבוד בלב תמים. בדירה לא נוחה שקד על התורה, כתב חידושים אך לא הראה :אותם, לבל יכשל בהתפארות, ובראש הדף הראשון של כל חיבור היה רושם לעצמו: "אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת".

בתרנ"ד הוזמן לכהן ברבנות בקהלת מיר, עיר הישיבה הגדולה בפלך מינסק. ואם כי קהלת פוניבז' הציעה לו העלאת משבורת אם ישאר אצלה, העדיף לעבור לקהלה העניה במיר כדי להפטר מטרדות עסקי הצבור של קהלה גדולה ולהתפנות יותר ללימוד תורה.

בתרנ"ט ביקש רבי שמואל סלנט מראשי המוסדות והכוללים בירושלים, שישחררוהו בגלל זקנתו המופלגת מתפקידו כרב ראשי לאשכנזים וימנו במקומו רב גדול בתורה ובמעשים טובים. התנהל בענין זה מו"מ ממושך עם גדולי ישראל שבגולה, ולהצעת הגאון רבי חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה נבחר הרב אליהו דוד ממיר לרבה של ירושלים.

באדר תרס"א עלה ארצה ונתקבל בחיבה על-ידי משלחות בית-הדין, הישיבות וראשי המוסדות שבאו לקראתו ליפו ואחרי ששבת בבית הרב נפתלי הרץ הלוי עלה ירושלימה וקהל רב יצא לקראתו למוצא.

בשנים המעטות שהיה בירושלים נתחבב על כל החוגים, ובמזגו הטוב הצליח לשים קץ לריב בין הפרושים והחסידים בעניני השחיטה וקבע ועד-שחיטה מאוחד לכל העדה האשכנזית. עסק בצרכי צבור והיה גבאי ראשי של "ביקור חולים".

נפטר בירושלים, ג' אדר א' תרס"ה, ולמעלה מעשרים אלף איש לווהו לקבורתו בהר הזיתים ליד קבר הרב משה יהודה ליב דיסקין מבריסק. הניח כמאה קונטרסים חידושי תורה בכתב-יד ופרסם חידושים רבים בקבצים תורניים, בהסכמות והערות לספרי מחברים שונים ובעילום שם.

בתו בת-שבע (אלטה) נישאה להרב אברהם יצחק הכהן קוק , הרב הראשי לארץ-ישראל לאחר זמן (אחרי פטירתה נשא את בת אחיו-תאומו של האדר"ת, הרב צבי יהודה), ובניו הם: מרדכי, רפאל לוי, בנימין , אברהם משה (חתן הרב אליהו עקיבא רבינוביץ, בעל "הפלס" מפולטאבה), וישראל שמעון לשעבר נשיא מועצת בת-ים.

הרב יוסף חיים זוננפלד

נולד בעיר ורבאו (כיום סלובקיה ואז מערבהונגריה), בשנת תר"ט (1849), לאביו ר' אברהם שלמה . בן 4 נתיתם מאביו ואח"כ עבר יחד עם אחיו שמואל לעיר סניף לבית אביו חורגו (בעל אמו), הצטיין בלימודיו בת"ת ובבית-הספר העממי, שגמר אותו בן 8. כשנודע לו, שאביו-חורגו אומר להכניסו לגימנסיה, ברח מבית ההורים חזרה לעיר ורבאו ולמד בישיבת הרב חיים צבי מאנהיים שמונה שנים. בשנת תרכ"ה, ו הוא אז בן 16, כבר היה לו בכתב-יד ספר שלם של חידושים על סוגיות הש"ס ורבו נתן לו את התואר "חבר". אז עבר לפרסבורג ולמד

ארבע שנים אצל הרב אברהם שמואל בנימין סופר (בעל "כתב סופר", בן הרב משה בעל ה"חתם סופר") והיה מבחירי תלמידיו. חי בדחקות והסתיר את מצבו מרבו וממכיריו, לבל יכריחוהו לקבל מתנות. בתר"ל נשא אשה, בת סוחר אמיד בקויברסדורף

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 61). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/61