Volume 1

Page 70

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

והובא לקבורה בתל-אביב בבית הקברות הישן ביום י' אדר תרפ"ב.

בניו הם העסקנים הנודעים יוסף ויצחק (בחיי הכלכלה) וישראל (ראש עירית תל-אביב). בנותיו: חנה אשת ד"ר אריה (ליאון) מזרו בירושלים ומרים אשת יוסף כץ בחיפה.

יהודה בלומנפלד (ר' יודל לומז'ר)

נולד בלומז'ה, פולין, בשנת תק"פ (1820), לאביו זאב ולאמו מרים לאה. בן 9 נתיתם מאבי'ו והתחנך באמסטרדם אצל האחים עקיבא וצבי להרין , מראשי הפקידים והאמרכלים דארץ הקודש שבאמסטרדם ומחשובי היהדות החרדית של מערב-אירופה שתמכו בישוב היהודי בירושלים. שם למד ב"חדר" ובישיבה ונעשה גדול בתורה.

בן 18 הלך ברגל מאמסטרדם ועד אסטמבול במשך 9 חדשים ומשם באנית-מפרש ליפו ב-3 חדשים. השתקע בירושלים והיה מבחירי תלמידיהם של הגאונים ר' משה יהודה ליב מקוטנא (בעל "זית רענן" ו"תפארת ירושלים") ור' מאיר אוירבאך מקאליש (בעל "אמרי בינה").

הצטיין במזג טוב ומדות תרומיות, רחמים ואהבת הבריות/ בחיבה לנקיון, וגם באומץ-לב ובגבורה גופנית. מעולם לא ויתר לפרחחי הערבים על פגיעה בו או ביהודי אחר לעיניו. (פעם הלך עם שני יהודים לקבר רחל. בדרך נטפלו להם ערבים והתגרו בהם, ואז לימדם לקח ביד חזקה, כי היהודים אינם הפקר או "ילדי המות" והערבים הוכרחו לברוח). היה מהראשונים שיצאו לדור בשכונה הראשונה שמחוץ לחומה, "משכנות שאננים", הקא "ימין משה" מיסודו של מונטיפיורי, בעת שרבים מיהודי ירושלים פחדו אפילו ביום לצאת מרחוב היהודים ומשער העיר.

היה מופלג בתורה ,בעל פלפול וסברא, מגדולי המלמדים הראשונים בתלמוד-תורה של האשכנזים הפרושים בחצר ה"חורבה" (שהתפתח במשך הזמן לת"ת וישיבת "עץ חיים") והוזכר ביומנו של מונטיפיורי ברשמי ביקורו בארץ בתרל"ה כמורה בכתה העליונה, בה לומדים ש"ס ומפרשים ופוסקים, ושכרו 200 פיאסטר לחודש (שכר גבוה ביותר בזמן ההוא). היה גם ממקורביו ומבאי-ביתו של הרב יהושע משה ליב דיסקין מבריסק. ישב כל ימיו על התורה ועל העבודה, הרביץ תורה בישראל וחנך תלמידים רבים לתורה ולמדות טובות.

אשתו הראשונה היתה קרובתו חוה בת ר' דוד ילין-טביא מלומז'ה (אבי-אביו של הפרופ' דוד ילין ), שילדה לו שתי בנות. אחרי מחלה קשה נסעה לפקודת הרופאים עם בעלה ובנותיה לרוסיה לשם הבראה והחלפת אויר, ושם מתו היא ובנותיה במגפת חולירע. אחר-כך נשא את פינה בת ר' ישראל בק, הלוץ מלאכת הדפוס בארץ, מיסד כולל ווהלין של

החסידים ועסקן רב-פעלים. היא היתה אשה חכמה בעלת מדות תרומיות, פעילה בעזרה לנצרכים וסובלים, בעלת מרץ בהגנה על עניני היהודים בפני השליטים המקומיים תודות לבקיאותה בשפה הערבית, בחוקי הערבים ובמנהגיהם. היא ילדה לו חמשה בנים, שהצטיינו באומץ ובגבורה ובהגנה על היהודים, והם: אליעזר זאב (חתן משה צבי לוינזון, מראשוני המתישבים בפתחתקוה), משה (מעובדי חברת "פרדס" ביפו), אברהם (מראשוני השומרים בפתח-תקוה), דוד ומנחם.

לא חלה מימיו ובהיותו בבן תשעים שנה גברה עליו תשישות הזקנה ואז נפטר בירושלים, כ"ג כסלו תרע"א.

יוסף ביי נבון

נולד בירושלים, בשנת תרי"ח (1858), לאביו ר' אליהו נבון אפנדי, מגזע דורות רבים של רבנים, מנהיגים ועסקנים ונציג העדה היהודית במועצת פלך ירושלים, ולאמו אסתר בת יוסף אמזלג ואחות חיים אמזלג , שהיה סגן-קונסול בריטי ביפו. למד בתלמודתורה של העדה הספרדית, ובן י"ג שלח אותו אביו ללמוד בבית-ספר תיכוני במרסיל שבצרפת. חזר ארצה ועסק במסחר ובבנקאות בשותפות עם הבנקאי הגרמני פרוטינגר . נשא לאשה את אחותו של הרי"ד פרומקין בעל "החבצלת" (בוליסה בת ר' סנדר פרומקין).

יחד עם דודו חיים אמזלג עזר ברכישת הקרקעות ליסוד פתח-תקוה וראשון לציון ובהסרת המכשולים לרישום הקרקעות בספר-האחוזה. השתתף עם גיסו הרי"ד פרומקין ביסוד חברת "עזרת נדחים" לבנין בתי-דירה לעולים עניים מתימן ותרם בית בן 2 קומות לצורך זה. ביזמתו ובעזרתו נוסדו השכונות "בית יוסף" (על שמו), "מחנה יהודה-' (על שם אחיו המנוח), "סוכת שלום" ו"בתי נבון" לדיור עניים מול מגרש שמעון הצדיק. פרסם קריאה ב/,החבצלת" לאיחוד עדות הספרדים והאשכנזים לעדה יהודית יחידה.

בתרמ"ה הגה תכנית לסלילת מסלת-ברזל בין יפו לירושלים. עבר לגור שנים אחדות באיסטמבול,

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 70). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/70