Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 1

Page 77

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

התישבותם בארץ. פנו במכתבים להרבנים צבי קלישר ואליהו גוטמאכר, לקארל נטר , למרכזי חברת כי"ח בפאריס ובלונדון, אך לא נענו. בקיץ תרל"ה שלחה אגודתם אותו ושני חבריו לנסוע ארצה לתור להם מקום להתישבות. הם נסעו עד טולצ'יה שבדוברודז'ה, שהיתה אז כפופה לטורקיה, התיצבו לפני הפחה כנתיני השולטן לשעבר, שארץ מגוריהם נקרעה מעל ממלכתו, אך ברצונם לחיות גם להבא בארצות שלטונו ולכן מבקשים את המלצת הפחה לממשלה המרכזית, שתתן להם אדמה בחנם בממלכה העותומנית (כפי המגיע ל"מהגרים") במחוז "פלשתינה". הפחה הציע להם אדמה בדוברודז'ה וגילה להם בסוד, שיש סיכויים קרובים למלחמה בין רוסיה לטורקיה. אחרי המלחמה וחתימת "חוזה ברלין" שבו קופחו זכויות היהודים ברומניה המשוחררת והמוגדלת, כשקמה תנועת חיבת ציון ברוסיה וברומניה, עורר דוד שוב מחדש את ארגון חבריו לעליה, כתב על זה מאמרים בעתון "היועץ" (בחתימת "המדבר חי") ואסף כ-30 ראשי משפחות :הרוצים לעלות ארצה ולהתישב בה. ושוב פנתה אגודתם ("חברת ישוב ארץ-ישראל על-ידי עבודת אדמה") בבקשות אל חברת כי"ח ולא נענתה. אז שלחה החברה אותו לרכוש אדמה בארץ והוא התפטר ממשרת שוחט ונסע דרך גאלאץ שם קיבל את הנתינות הטורקית אצל הקונסול ונסע לאיסטמבול להשתדל שוב בדבר קבלת אדמה ממשלתית בחנם בשביל התישבות "מהגרים". באן הסביר לו אליאס פחה , רופאו היהודי של השולטן, כי ההתנחלות על אדמה ממשלתית כרוכה בצרות רבות ומוטב שיקנו אדמה בכספם. מאיסטמבול נסע באניה לבירות ומשם ברכיבה דרך הרי הגליל וביום כ"ט טבת תרמ"ב הגיע לצפת.

אחרי סיורים בארץ, ביקור בירושלים ופגישות והתיעצויות עם הרי"ד פרומקין (בעל "החבצלת"), אליעזר בן-יהודה וז. ד. ליבונטין ועיון בהצעות לרכישת קרקעות במקומות שונים בחר באדמת ג'אוני במורד המזרחי של הר כנען, במקום שיהודים מצפת רכשו אדמה וניסו לפניו להתישב עליה, אחרי חילופי מכתבים וטלגרמות עם ועד האגודה שברומניה וביאת שליחים נוספים קנו את האדמה ביום ח' באב תרמ"ב ויסדו עילה את המושבה, שלפי הצעתו נקראה בשם ראש-פנה , והוא נבחר לראש הועד שלה והשיג מהמושל בדמשק רשיון לבנות בה בתים. בגלל פגעים שונים נמצאו המתנחלים במצב קשה מנשוא, והוא יצא לאירופה בסוף שנת תרמ"ג לבקש עזרה למושבה. כשחזר כבר מצא את המושבה בחסות הבארון ותחת שלטון פקידיו. הוא ויתר על התמיכה, פוטר מהועד, ואח"כ נתמנה למורה לילדי המושבה והיה הראשון שהנהיג בבית-ספרה את שיטת-ההוראה "עברית בעברית" ויסד בד, אגודת נוער לתרבות לאומית בשם "זרע אברהם". וכשביקר הבארון בארץ בתרמ"ז נהנה מאד מרוח היהדות והעברית שבבית-הספר והעניק לו פרס.

בתרנ"א עזב את המשרה השקטה והבטוחה וירד לנהל את המושבה החדשה משמר הירדן שנוטדה ע"י מרדכי לובובסקי מאמריקה, שקנה 2800 דונם אדמה. הוא רכש ממנו תשע עשיריות מאדמתו על מנת ליסד מושבה של פועלים ממושבות ראש פינה ויסוד המעלה. כיתת את רגליו. (ואחת מרגליו ,אף נשברה בנסיעות) לבקש לה עזרה במצוקתה. בינתים הצטרף למיסדי לשכת בני ברית "הגליל" בצפת והיה לנשיאה. כשיצא לאירופה לבקש עזרה למשמר הירדן נטל עליו גם שליחות לטובת בית-החולים "שער ציון" ביפו. ביקר בהונגריה, בוינה, בגליציה, בגרמניה ובפאריס. בקלן בא בהיכרות עם דוד וולפסון, בברלין עם ד"ר עזריאל הילדסהיימר ובפאריס עם נרסיס לוון, אך עזרה ממשית לא השיג, אלא שפקידות הבאתן מינתה אותו לנהל את המושבה עין-זיתים.

בתרנ"ו יצא לברלין לנהל תערוכה ארצישראלית, שהוצגה בתערוכת התעשיה בברלין. התערוכה סודרה ע"י חובבי ציון ובראשם ד"ר הירש הילדסהיימר ווילי במבוס, בשם "תערוכת בני ישראל בארץ הקדושה" והוצגה במשך ששד, חדשים בברלין ושלשה חדשים בקלן. וכשהופיעה אז "מדינת היהודים" של הרצל נסע לוינה להכיר את המחבר, ומאז נקשרה ידידות ביניהם. וכשבא הרצל בחשון תרנ"ט לבקר בארץ עם וולפסון, בודנהיימר, שנירר וזיידנר , הודיע וולפסון טלגרפית לדוד שוב על בואם, והוא היה אחר-כך המלווה והמדריך של הרצל וחבריו מבואם ארצה ועד צאתם.

אחרי תקופת ■עין-זיתים ניסה להתפרנס מטחנה שיסד בצפת ושיתף בעסק זה את וולפסון ואת קרמנצקי מוינה. כשנכשל העסק יצא לאמריקה "לעשות כסף", אך במשך ארבע שנים הצליח לעשות רק נפשות לציון בהוראה בת"ת, ביסוד גן-ילדים עברי בניו-יורק ובהרצאות בערי אמריקה על הציונות והישוב. כשחזר ארצה בתרס"ח היה זמן-מה מזכיר המושבה זכרון-יעקב ואח"כ בירושלים מורה ראשי לעברית בביה"ס של כי"ח ואח"כ גזבר ביה"ס "בצלאל" ובתקופת מלחמת-העולם הראשונה היה פעיל בעסקנות לעזרת כושלים ורעבים. כן היד. שם חבר "המכבים הקדמונים" ו"בני ישראל". אחרי המלחמה שימש זמן-מה כמארגן "המזרחי" בגליל. בשנות תר"פ-תרפ"ח היה מנהל בית-היתומים "עזרת הגליל" בצפת והמשיך את פעולתו בהנהגת לשכת בני-ברית ובמאמצים להחיאת צפת העברית. כמו כן יסד את החברה ,'תחית הגליל העליון".

פרסם מאמרים ב"המגיד" ובעתונים שונים בעברית, באידית ובגרמנית, פרסם זכרונות ב"בוסתנאי", כתב את החוברת "יסוד המעלה" שיצאה בסדרת "לנוער" של הקה"ק והוצ' "אמנות", הוציא ספר זכרונות בשם "זכרונות לבית דוד" במלאת שנה לפטירת בנו הרופא ד"ר חיים יעקב דוד (ד"ר דוד) שעל שמו הוקם בית מרגוע "בית דוד" בטבריה ובמלאות לו עצמו 84 שנה.

נפטר בירושלים, י"ט אדר ב' תרצ"ח, והובא לקבורה בראש-פינה.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 77). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/77