Volume 1

Page 86

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

-הערביים. נתכבד ביוני 1942 בתואר (M.B.E.) מטעם הממשלה המרכזית כאות הכרה לשרותו המצוין באדמיניסטרציה. בסוף 1946 עלה לדרגת "סגן מושל מחוז" (היהודי הראשון שהגיע לדרגה זו) והובעה לכך שביעתרצון כללית בעתונות, במכתבי-ברכה רבים ובמסיבות שנערכו לכבודו. בתו: צפרירה.

אסנת (אסנה) קובלנץ

נולדה בסטאלידזאן, פלך ויטבסק, רוסיה, בשנת תרכ"ז (1867), לאביה נחום מלך . קיבלה חינוך מסורתי בבית ההורים ובת 18 נישאה לנתנאל (סאנה) קובלנץ , בעל תעשית חלקים עליונים לנעלים. (אז היו מיצרים בבתי-חרושת את החלק העליון והסנדלר היה מתאים לו את הסוליה וגומר את הנעל בעבודת-יד).

כשקנה אביה קרקע בארץ-ישראל, באדמת הכפר סומל (בקרבת מקום בית-החולים "אסותא" בתל-אביב כיום), עלה בעלה ארצה בתרמ"ט לשם הכנת הקרקע לעיבוד ולנטיעה, ובתר"ן עלתה גם היא עם ארבעת ילדיה ואביה והתישבו בבית שבנו על אדמת הנחלה. במהרה חלו כולם בקדחת ושלשה מילדיה מתו בשנה הראשונה לבואם.

אביה החכיר את המשק לאהרן רבינוביץ מסמורגון ויצא לזמן-מה לחו"ל להבריא מהקדחת, והיא ובעלה וילדם הנשאר נכנסו לדור ביפו והוא עסק בקנית חלב מאכרי שרונה הגרמנים ובמכירתו לתושבים היהודים ביפו.

בשבתה ביפו הקדישה את מרבית זמנה להקלת סבלם של העולים החדשים וביחוד בעזרה לחולים, ורבים מתושבי יפו היהודית מהימים ההם זוכרים לטובה ולברכה את "אסנה אשת-החיל" ואת מעשיחסדה לעולים החדשים ולנגועי סבל ויסורים, שבדרך זו נטלה לעצמה "פיצוי" על האסונות הגדולים שדכדכו את חייה. נפטרה בתל-אביב, ה' אב תרע"ט ונקברה בביתהעלמין הישן.

בעלה נפטר בתל-אביב, ט"ז אדר תש"א.

צאצאיהם: פיבל, חיה (ז"ל) אשת אברהם דימנט, יהושע, משה, חיקל, דב ובנימין .

מרדכי שלום סימקין

נולד באוריצ'ה, פלך מוהילוב, רוסיה, י"א כסלו תר"מ (1879), לאביו חיים יהודה ליב , חובב-ציון ידוע וחוכר אחוזות. למד בחדרים ובישיבה במאלאסטובקה, פלך מוהילוב. בן 15 החל לעבוד כפקיד בבית-מסחר, ואחרי שלש שנות עבודה בפקידות פתח ביוזפקה חנות מכולת ומאפיה להספקת לחם ומצרכים לפועלי בתי-החרושת. בן 21 עבר לסינדיקט המרכזי של המלח וקיבל את הסוכנות להפצת המלח במחוז וורונז', וכן היה קבלן יחיד להספקת הבד לעשית השקים לכל המלח של הסינדיקט.

כשפרצו הפרעות ביום 17.10.1905 החליט לוותר על העסקים הטובים ולעזוב את רוסיה. היו לפניו שלש תכניות: א) לצאת לאמריקה (מה שהיה אפשרי אז בלי פספורט ובלי ויזה); ב) לנסוע לשוייץ להשתלם למהנדס ולעלות אח"כ לארץ-ישראל; ג) לעלות ארצה מיד. במועצת המשפחה הוחלט שיעלה ארצה מיד וירכוש משק באחת המושבות.

ב-20.6.06 הגיע ארצה ולפי הצעת אריה ליב כץ החליט להתישב בפתח-תקוה, קנה את פרדסו של דוד ישראלית (הקניה וההעברה בספר-האחוזה העברי של המושבה סודרו בבית הרב אהרן אורלנסקי , רבה של פתח-תקוה). ניהל את המשק, השתתף עם בצלאל יפה ביסוד החברה לסידור השקאה ממי הירקון וניהל את החברה.

במלחמת-העולם הראשונה, כשהשלטון הטורקי החל רודף את היהודים ונתן בו את עיניו לרעה, עבר לירושלים. אחרי הכיבוש הבריטי ירד לתל-אביב וכששוחררה פתח-תקוה חזר לביתו שמה. בימי המלחמה התרושש ולכן עבר ליפו ועבד בנמל. לפי הצעתו הוכנסו שכלולים שונים בנמל להקלת השימוש בו לצרכי ההובלה והמסחר, כגון: בנין המדרגות ברחבת הנמל והריסת חלק מהחומה שלצד הים, כדי להקל את הפריקה והטעינה בין הסירות ובין הרציף. אח"כ החל

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 86). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/86