ומאז סירב לעזוב שנית את הארץ, אפילו כשהוזמן להלוות להרב א. י. קוק זצ"ל במסעו לאמריקה.
התרחק מפוליטיקה מפלגתית. נבחר פעמים לועד הקהלה, שפעל למען שכלולו עוד משנותיו הראשונות, ברשימת הדתיים הלאומיים. מטעם רשימה זו נבחר גם לאסיפת הנבחרים הראשונה והשניה. כן נבחר כציר לאספת היסוד של הרבנות הראשית לארץ-ישראל.
הניח אחריו כתבי-יד בעניני דרוש, מוסר וקבלה.
נפטר בתל-אביב, י"ח אב תש"ו ונקבר למחרתו בהר הזיתים בירושלים.
צאצאיו: יעקב, הניה-יהודית אשת פיבל ראב (ארה"ב), משה, יצחק, בתיה אשת יוסף רפאל כהנא (ארה"ב), אריה-לייב, דוד, אפרים, יהודה.
ברוך גורלסקי
נולד בסלונים, פלך גרודנה, א' שבט תרכ"ח (1868), לאביו יעקב , תלמיד-חכם, סוחר וחובב-ציון, ולאמו נח מה. למד בחדרים ומפי מורים פרטיים והתמחה במסחר ליד אביו.
בתר"ן נשא לאשה את חנה בת אהרן זבאר, הת ישב בדרוהיצ'ין, פלך גרודנה, ועסק במסחר תבואות ויערות.
בתרס"א עבר ללודז והיה שם בעל אשפרה ובית צביעה ודפוס לאריגים. היה פעיל בעסקנות צבורית, וביחוד לאומית וציונית כסגן המורשה של חובבי ציון, חבר ועד "הזמיר", ועוד.
ביקר בארץ בשנות תרס"ז ותרע"א, ובשנת תרע"ג חיסל את עסקיו ועלה ארצה. השתקע בתל-אביב, יסד בית-חרושת לתעשית עץ ונכנס כשותף לבית-החרושת למכונות ויציקה של המהנדס ל. שטיין ביפו. גם כאן נכנס לפעילות צבורית, השתתף בכל הפעולות לבנין החיים ושיפורם בישוב המתהוה, ובמאמצים להקלת פגעי המשבר בשנות מלחמת-העולם הראשונה.
בתרע''ט השתתף עם אברהם קריניצי ביסוד ביתהחרושת לרהיטים ובמשך 15 שנה ניהלו את המפעל בפירמה שיתופית גורלסקי-קריניצי בתל-אביב, עד שבגלל חולשת זקנה יצא מהשותפות בשנת תרצ"ה, ומאז קיים המפעל בתור בית-חרושת של א. קריניצי ברמת גן כן יסד אחרי המלחמה יחד עם י. מ. סחרוב טחנתקמח בחברון, שהתקיימה שנים אחדות כנקודת-משען בישוב העברי בעיר האבות.
היה מאזרחי תל-אביב הפעילים ביותר במוסדות. ובמפעלים צבוריים חיוניים. פעל למען סידורם ושיכונם של עולי האניה "רוסלאן", למען בנין בית-הכנסת הגדול וכשביקר הבארון בנימין רוטשילד במפעלו בעת ביקורו האחרון בארץ הצליח להשפיע עליו שיתרום אלף לא"י להשלמת בית-הכנסת. השתתף ביסוד התאחדות בעלי התעשיה והיה בה חבר הועד הפועל וחבר פעיל במידותיה השונות, חבר בהנהלת האיגוד למען תוצרת הארץ ובכלל היה מהלוחמים הנמרצים בדיבור ובכתב למען תוצרת הארץ, חבר הנהלת בית העם בתל-אביב, חבר ועד "אהל שם" וממיסדי "עונג שבת", חבר בועד הראשון של האגודה לעזרת חולי רוח, ושוחר כל מפעל טוב ומועיל לצבור במסירות אידיאליסטית שפעמה בו מנעוריו ולא פגה ממנו אף לעת זקנה.
פרסם מאמרים בשאלות תעשיה וכלכלה.
נפטר בתל-אביב, י"ז אלול תרצ"ט והובא לקבורה. בראשון לציון.
צאצאיו : סוניה אשת אברהם אטקין, אסתר אשת יעקב הלוי (ברייטון, אנגליה), מרים (ז"ל), בצלאל, נתן גורלי (כפר גלעדי), גדליהו (ראשון לציון).
חיים אשריקי
נולד בירושלים, ט"ו אדר תרמ"ד (1884), לאביו הרב שמעון , ראש-בית-דין של עדת הספרדים בירושלים, שעלה בילדותו ממארוקו, ולאמו בוליסה סול בת החכם והעשיר ר' אברהם פינטו, ממנהיגי העדה.
למד בתלמוד-תורה של הספרדים, בבית-המדרש "דורש ציון" מיסודו ובניהולו של הרב יוסף אופלאטקה מפראג, בביה"ס של כי"ח. השתלם באופן פרטי בהשכלה כללית וביחוד בשפה הערבית ובספרותה. נשא את רבקה בת הרב סלימן מאני מחברון. בגיל 18 החל לעסוק בהוראה, בעיקר בשפה הערבית, בביה"ס של כי"ח, בביה"ס למל, בסמינר למורים של חברת "עזרה" ובס