Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 1

Page 95

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אריה ליב סלוצקין

נולד בפטרוביץ, פלך מוהילוב, רוסיה, בשנת תר"י (1850) לאביו אריה (נולד אחרי מות אביו ונקרא על שמו), קיבל חינוך מסורתי בחדרים ולמד בישיבת נובהרודוק ומיזג בקרבו את תורת המוסר של ישיבה זו עם חסידות חב"ד שדבק בה. נשא לאשה את פרומה גישה בת ר' יחזקאל באייבסקי , תלמידחכם וסוחר בעיירה קריצ'ב. אשתו ניהלה בית-מסחר סיטוני למנופקטורה והוא עסק בלימוד תורה, בצרכי צבור ובמפעלי צדקה של יהודי העיירה.

בשנת תרנ"ח עלה ארצה עם משפחתו והתישב ביפו. (כאן מצא את קרוביו, משפחת אליהו סלוצקין ממיסדי חדרה, שגרו אז זמנית ביפו בגלל הקדחת שהתגברה בחדרה בעת יבוש הבצות). בנה בית בשכונת נוה שלום ברחוב עין יעקב, יסד את בית-הכנסת לחסידי חב"ד שבשכונה, לימד תורה ברבים ויסד מכספו קופת גמילות-חסדים. ניהל את עסקי הצדקה הרבים לעזרת מוסדות ונצרכים ביפו ובירושלים בכספים ששלח בקביעות בנו בכורו ר' אלעזר משה מאוסטרליה והיה בא לבקר בארץ כמעט בכל שנה והשקיע כספים במפעלים לשם עזרה קונסטרוקטיבית לעניים.

גם אשתו התמסרה לפעולות צדקה וחסד, השתתפה ביסודה ובניהולה של חברת "עזרת נשים", ובזמן מגפת החולירע ביפו שכרה מחסן למצרכים בשביל זקוקים לעזרה, חילקה פחמים ותה לעניים ויחד עם חברותיה עמלה במסירות להצלת הנגועים, ובכלל היה ביתם פתוח לכל נצרך ועזרו ביד נדיבה.

בעת גירוש היהודים מיפו במלחמת-העולם הראשונה עברו לגור ברחובות, שם בנה בנם אלעזר משה חוילה יפה.

בתם לאה נישאה לר' שאול חנא קוק , אחיו של הרב הראשי המנוח הגראי"ה קוק זצ"ל.

נפטר ברחובות והובא לקבורה בירושלים, י"ג אדר תרע"ד.

אולגה (עלקה חיינה בלקינד) חנקין

נולדה בעיירה לאהייסק, פלך מינסק, רוסיה, בי"ז טבת תרי"ב (1852), לאביה מאיר בלקינד, חלוץ ההוראה העברית בלאהייסק, ואח"כ בבוריסוב ומוהילב. את חינוכה העברי קיבלה מאביה, שלימדה גב תנ"ך, שהגיעה בו לידיעה רבה, ומשנה ותלמוד. השתלמה אף ברוסית ובהשכלה כללית ובגיל 14 קיבלה כבר משרד, בשרות הדואר. גמרה את הקורס למילדות שליד האוניברסיטה בפטרבורג. פרסמה מאמרים ב"המליץ" למען חיבת ציון, ישוב ארץ-ישראל ותנועת ביל"ו. ביתה בפטרבורג היה מרכז לסופרים והוגים עברים ולצעירי המשכילים הרוסים שוחרי המהפכה בנוסח "תנועת העם". עזרה לאחיה ישראל ושמשון ולאחותה סוניה ללמוד בעיר הבירה ותמכה בכספה להעברת משפחתה לארץ ישראל. פרסמה מכתב-עידוד מלהיב בעברית עסיסית לבילויים בדרכם לארץ-ישראל בקיץ תרמ"ב, ובתרמ"ו עלתה גם היא והתישבה אצל משפחתה בראשון לציון.

בשנה שלאחריה פרץ מרד האכרים בראשון לציון נגד עריצותם של פקידי הבארון רוטשילד , וביחוד נגד יהושע אוסובצקי. כשביקר אז הבארון עם רעיתו במושבה, והוא מלא רוגז על ה"מרדנים", השתתפה אולגה במשלחת נשי המושבה אל הבארונית, עשתה עליה רושם בהופעתה ובדיבורה, והבארונית שכנעה את בעלה, שגם האכרים צודקים ויש לתת סיפוק לדרישתם. אולם למען הצלת ה"פרסטיז'ה" של הפקידות נגזר אח"כ על משפחות בלקינד ופיינברג, מראשי המורדים, למכור את נחלתם ולעזוב את המושבה, ואם לאו, יסתלק הבארון מהשקעת כספים בארץ. בהשפעת אולגה הסכימו הללו לוותר, למען טובת הישוב, ועברו לגדרה.

בתרמ"ח נישאה ליהושע חנקין וסייעה לו בהרבה בפעולתו לגאולת קרקעות בארץ. כמילדת מומחית היו לה מהלכים בבתי נכבדי הערבים ובהשפעתה האישית עזרה להשיג את הסכמתם למכירת קרקעות.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 95). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/95