Volume 10

Page 3517

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הוטל על המוסדות העליונים של היהודים להעמיד שם מפקח אחראי, נתמנה הוא מטעם הרבנות הראשית לארץישראל והועד הלאומי לכנסת ישראל לתפקיד הרב המפקה ליד הכותל. תפקיד זה מילא באמונה ובמסירות ובשמירה על כבוד ישראל כל עוד היתה ליהודים גישה לכותל המערבי. בגלל מינוי זה הוכרח לעזוב את ביתו בנוהיעקב ואת פעילותו בהנהגת הכפר, אבל הוסיף לשאת את חלקו בעול המינהל המרכזי של עניניו, ומשעבר לדור בעיר העתיקה מצא לו כר נרחב לפעילות למען חיזוק הישוב והגדלתו בעיר העתיקה. השתדל במוסדות הישוב הישן והחדש לספק עזרה לבאים להתישב בתוך החומה, השתתף ביסוד גמ"ח לעזרה קונסטרוקטיבית לתושבי הרובע היהודי, ובתחום תפקידו בהנהגת כולל חב"ד יסד לחסידי חב"ד שבעיר העתיקה ישיבה ובית-מדרש, וכן ניהל את עניני הסעד לנצרכים, ביחוד ברכישת תמיכות וחלוקתן לקראת החגים.

אחרי מלחמת העולם הראשונה יסד וערך את "הדביר", ירחון לתורה ולחכמת ישראל, שיצא כחמש שנים בהשתתפות גדולי הרבנים והחכמים. מרוב ענווה לא התימר בידענותו בתורה, אבל המבינים שדיברו אתו בענינים אלה עמדו על גדולתו המסותרת. תוך טרדות עסקנותו וגם בעמדו על משמרתו ליד הכותל היה בולע מסכת אחר מסכת בתלמוד, וביחוד בלילות היה עוסק באיסוף ועיבוד כתבי סבו הגאון ר' יעקב אורנשטיין והכינם לדפוס. הוא אסף ספרים רבים ויקרים. כן ערך והכשיר לדפוס שני ספרים מעזבונם של תלמידי חכמים : "משנת יואל" על תולדות חסידות חב"ד ומיסדה, ו"מנחת ריב"א, חידושי הגאון ר' יצחק חריף מפיטרקוב, ובמשך עשרים שנה עסק בחיבור גדול ומקיף על הערוך על פי סוגיות תש"ס.

משהחלו הקרבות של מלחמת השחרור וגברו הקרבות גם בעיר העתיקה, נתרבו משימותיו לעזור ולעודד את קיום הישוב היהודי בה ולגייס עזרה לבל יעזבו היהודים

את הרובע. וכשיצא באמצע טבת תש''ח לעיר החדשה לסדר עניני כולל חב"ד ו"הכפר העברי", לא נחנוהו אנשי המשטרה הבריטית לחזור, באשר לדבריהם נגמר תפקידו הרשמי ליד הכותל המערבי, שרגל מתפללים יהודים כלתה ממנו מפני הסכנה. שבועות מספר הטריד יום-יום את המוסדות והרבנות הראשית וכל אדם בעל השפעה, שישתדלו להשיג לו רשיון לחזור לביתו. זה היה כבר אחרי שדירתו הראשונה, שליד בית הכנסת החסירי "תפארת ישראל" ("ניסן בק") הופצצה בידי האנגלים ואשתו ואחד מבניו נפגעו קשה והעביר את דירתו ל"בתי מחסה", וכשהידידים בעיר החדשה הפצירו בו שלא יחזור למקום הסכנה המוגברת, השיב, שהוא מוכרח להכנס כדי להציל את ספריו ואת כתבי-היד היקרים של אבותיו ושלו. סוף-סוף הועילה השתדלותם של הרב הראשי הרצוג, ושל נשיא הועד הלאומי יצחק בן צבי (כיום נשיא מדינת ישראל) והורשה לחזור לעיר העתיקה.

משחזר, נתמנה מטעם מפקדת ההגנה למנהל האדמיניסטרציה האזרחית בעיר העתיקה, והוא ניהל את הענינים ביד חזקה ובכושר רב ושקד על הפעלת כל אדם בתפקידו, ומצד אחר התמיד בלחצו על המוסדות המרכזיים שבעיר החדשה, שישלחו את הדרוש למחיה, מזון ודלק, באשר עליו היה עול כלכלת אנשי המגן וכל הישוב האזרחי שברובע היהודי.

משנתרבו החללים, ובגלל המצור לא יכלו עוד להוציאם לקבורה מחוץ לעיר, שקד גם על קבורת המתים "קבורה ארעית" בחצר "בתי מחסה", עד שיאופשר להעבידם למנוחה בהר הזיתים...

באחד הימים האחרונים לקיום הישוב היהודי בעיר העתיקה נפגעו הוא ואשתו בפגז אויב, ושניהם מתו בו ביום - י''ד אייר תש"ח (23.5.1948), ורק אחרי שלושה ימים נתאפשר להביאם ל"קבורה עראית" בחצר "בתי מחסה", והכתבים שעמל בהם למעלה מעשרים שנה אבדו גם הם.

צאצאיו: רחל אשת הרב אברהם הכהן ראט, ישעיה אורן (בעל משרפות סיד בכרכור), אברהם אורן (מרצה בתכניון בחיפה), ישראל אורי, שמואל אבן-אור, שרה ויס (גננת בנתניה).

בנימין אורן (אהרונוביץ)

נולד י"ז תמוז תר"ס (1900) בסלונים שברוסיה.

לאביו יצחק אהרונוביץ (ראה בכרך זה) ולאמו פרידה בת ר' ישראל וולקוביסקי.

קיבל חינוך מסורתי וכללי והיה פעיל בעסקנות למען הציונות והתרבות העברית.

ב-1921 עלה לארץ ועבד עבודה חלוצית בסלילת ענף מסילת הברזל למחנה סרפנד וכביש חיפה-ג'דה ואח"כ היה חבר קבוצת דגניה א' חמש שנים.

ב-1926 נשא לאשה את רבקה בת ר' יואל זקהם.

כ-1927 נתמנה למזכיר מחלקת החינוך של ההנהלה

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3517). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3517