באמצעותו אינפורמציה רבה וחשובה, בעיקר בשנים 1940-1948 בגבור רדיפות הבריטים נגד אנשי המחתרת והתרבות הסכנות מצד האוכלוסיה הערבית העויינת. בפרק זמן זה העמיד את ביתו הפרטי בצפת לפעולותיה השונות של המחתרת באזור - לאימון בנשק, להתארגנות ולתיכנון והדרכה. באחד החיפושים הפתאומיים בצפת היה המנוח נאלץ, באישון לילה, לפרק במו ידיו בסכנת נפשות ממש, למעלה מ-300 פצצות פרימיטיביות, שהוסתרו ע"י האצ"ל בביתו, ולהטילן, ליתר בטחון, רסיסים-רסיסים לבור מים עמוק - מחוסר מקום בטוח להסתרתן.
בתש"ח - הציעו לו ידידיו הערביים לנטוש בעוד מועד את צפת, למען הצלת המשפחה מטבח קרוב בטוח, אך תשובתו להם היתה נועזה - "אנו מאמינים בנצחוננו, עצתי לכם לברוח..." גם בימי פרעות הדמים של שנת 1920, 1929 ו-1936 לא נטש את צפת על אף המנוסה ההמונית של התושבים. הוא שידל את בני המשפחה הרבים להשאר בעיר המקובלים, על אף ההרס והפגיעות הרבות בנפש שהסבו הערבים לבני משפחתו. טרח רבות להשגת פיצויים ואפשרויות קיום לכל הנפגעים בימי הפרעות.
ב"מבצע קדש" לא מש מידו ספר התהילים, ובהיוודע לו על נצחון צה"ל פרץ בבכי מרוב התרגשות.
סמל הצניעות והענוה היה. סייע בכספו לשיקומם של עולים רבים. עשרות עניים, ברובם עולים, נתמכו על ידו בסתר. חזקה היתה עליו למכור מדי שנה את "ארבעת המינים" במחירים סמליים בלבד, כדי לאפשר גם לעניי המקום ליהנות מן המצוה.
כונה בפי התושבים בשם "אבו-נעים".
עד ימיו האחרונים דחה את קבלת הקצבה של בטוח לאומי, כדי "לא לנצל את כספי האוצר". וחי עד יומו האחרון מיגיע כפיו בלבד.
נפטר בצפת, י''ז תמוז תשי"ח (5.7.1958).
צאצאיו: פרחה אשת מצליח יאיר (חיפה), יצחק ז"ל, נעים (צפת), לאה אשת יעקב מזרחי (מחנה יהודה, ליד תל-מונד), יפה אשת מנשה קדמי (ת"א), מאיר (צפת), יחזקאל (ראה בברך זה), גבריאל (צפת), אסתר (צפת).
חיה שטרייפלר
נולדה ביאקוביץ (רוסיה), כ"ה כסלו תרנ"ג (סוף 1892).
לאביה אליהו טריטיוק-שליש (מצאצאי הבעש"ט) ולאמה אסנת בת טוביא ליב בוכבינדר .
קבלה חנוך מסורתי. עברית לימד אותה אביה.
היתה מורה לעברית ורוסית.
הצטרפה לקבוצה ציונית. ארגנה נוער לעליה לארץ והיתה הפעילה ביותר בעיירה.
כשהחלה לחשוב על עליה לארץ נתקלה בהתנגדות מצד בני הבית, שאמרו - כי מוטב לנסוע לארץ הזהב (אמריקה), מאשר לא"י, וזה אחרי שנתקבלו תיאורים שחורים על חיי הארץ, שאין בה מה לאכול ושהאנשים בה מתים מרעב... בהסתר סידרה את התעודות לנסיעה.
בשנת 1912 עלתה לארץ.
עברה לבן-שמן ועבדה במטבח הפועלים, בגן-הירק וברפת. בשנת 1914 נישאה לשמואל שטרייפלר (ראה בכרך זה).
עברה עם בעלה לעין-גנים (פתח-תקוה) והיו מהמיסדים וחברים פעילים בקבוצת "אחוה".
נפטרה בתל-אביב, ט"ו סיון תרע"ו (16.6.1916).
ישראל וקספרס
נולד בז'שוב (מערב גליציה) בשנת תרס"ג (3.5.1903).
לאביו ברוך ולאמו זלדה בת שמואל שליין .
קבל חנוך מסורתי וכללי בגמנסיה.
למד חשמלאות ועבד במקצוע זה עד עליתו לארץ.
בשנת 1925 עלה לארץ.
עבד בכיבוש עבודה עברית בחברת "הדרום" בנסציונה, בעליות: לכפר אהרן, אלקסר, נטעים, בית חנן וכפר ויתקין.
היה ידוע כפועל המוציא עבודה רבה.
בשנות 1926-28 היה מציל חובב בשפת הים בת"א.