Volume 10

Page 3528

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

(כיום - 36 רחוב ארלוזורוב) החשופה לרוחות. ופעם בליל חורף סחפה הסערה את הצריף מעליהם וגלגלה אותו עד העמק, ותוך חודש הקימוהו מחדש - וחזרו אליו).

סדרו משק חי (פרות ועופות) והתפרנסו מהמשק.

בשנת 1925 העלתה לארץ את אחותה פסיה שדכן (ראה בכרך זה) עם בעלה ושני ילדיה. לאחר 8 חדשים נפטרה אחותה פסיה. והיא לקחה את שני ילדיה אשר גדלו יחד עם ילדיה.

השתתפה עם בעלה ביסוד חברת "הדר יוסף" שיסדה את השיכון מעבר לירקון.

צאצאיה : חיים (נהג ב"דן". השתתף בהגנה ובפלמ"ח, במלחמת העולם השניה היה באניה הבריטית שטבעה בדרך סיציליה - וניצל), יהודה (נהג ב"דן", השתתף בהגנה, בקרבות הבריגדה באיטליה ובחיל הכיבוש ביוגוסלביה ובאוסטריה), אסנת (שרתה בצה"ל. מורה בביתהספר הממלכתי).

בני אחותה שגדלה: אליהו שליש (שירת בבריגדה ובמלחמת השחרור, חבר "דן"), יעקב שליש (חניך "בןשמן" וחבר משק שנים רבות. כיום - לוטש יהלומים).

פסיה שדכן

נולדה ביאקוביץ (רוסיה) בשנת תר"ס (1900).

לאביה אליהו טריטיוק-שליש (מצאצאי הבעש"ט) ולאמה אסנת בת טוביא ליב בוכבינדר .

קבלה חינוך מסורתי. עברית לימד אותה אביה.

היתה פעילה בתעמולה ציונית ולעליה לארץ.

בשנת 1920 נישאה לצבי שדכן. בשנת 1925 עלתה לארץ.

השתדלה להעלות את שאר בני המשפחה לארץ.

עבדה ברמת-גן.

נפטרה בתל-אביב, כ"ג אלול תרפ"ו (2.9.1926).

בניה : אליהו שליש (שירת בבריגדה ובמלחמת השחרור, חבר "דן"), יעקב שליש (חניך "בן-שמן וחבר משק שנים רבות. כיום לוטש יהלומים),

שמואל שטרייפלר

נולד בקלמיאה (גליציה), ט"ו סיון תרנ"ב (1892).

לאביו גרשון ולאמו רחל .

קבל חנוך תיכוני.

היה סוחר בדים.

בשנת 1911 עלה לארץ.

עבד כפועל חקלאי בבן-שמן, בנטיעות, ברפת ובשמירה. בשנת 1914 נשא לאשה את חיה בת אליהו טריטיאקשליש (נפטרה בתל-אביב, ט"ו סיון תרע"ו, 16.6.1916. ראה את הערך שלה, בכרך זה).

עברו לעין גנים (פתח-תקוה) והיו מהמיסדים וחברים פעילים בקבוצה "אחוה".

בימי מלחמת העולם הראשונה, היה נתין אוסטרי, לכן, יכול היה להתהלך חפשי ברחובות, היות והקריאה לצבא התורכי לא היתה חלה עליו. הוא היה כעין "בלש", שהיה מסתובב במושבה ומודיע לחברים על סכנה מאיימת ע"י החיילים התורכים שהיו באים לחפש אחרי "פראר" (משתמטים מעבודת הצבא, או מהביקוש ל"שוכרה" (תפיסת אנשים לעבודות צבוריות של הממשלה התורכית). החברים באותן הימים היו יוצאים לעבודה בחשכה, ובחשכה היו חוזרים לבתיהם.

כשחזר מהובלת שק זבל מלא מהשדה ובידו השק הריק ונתקל בחבר הכורע תחת השק המלא ושר "טוב לחיות בארצנו", היה פולט ; "אזא יאר אויף דיר"...

כשדרשו חברים למאסר, היה מופיע כנתין אוסטרי כמתנדב להצלת חבר. והדבר נסתיים במאסר ובעינויים. והוא, כרגיל, היה מקבל הכל באהבה. אחרי מכות "פלאקא" (ברגלים) היה אומר : "אהא, איך האב באקומען פאליקעס" (אהא, הלקוני על כפות הרגלים). בקולו היה תרעומת על גורלו וגם גאווה.

באחד הימים נאסר שוב ע''י התורכים, הובילוהו יחד עם כמה חברים, קשורים לגמלים, למאסר. הועבר לדמשק ושם עינו אותם.

נפטר בשנת 1920 ומקום קבורתו לא ידוע עד היום.

בספר "העליה השניה" (תש"ז) בעמודים 270 ו-568 הובאו כמה פרטים מענינים אודותיו.

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3528). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3528