Volume 10

Page 3537

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יעקב זיידל שולזינגר

נולד י"א כסלו תרמ"ג (סוף 1882) בירושלים.

לאביו יהושע מיכל (נכדם של משפחה חסידית שעלתה לצפת לפני כ-125 שנה ואח"כ עברה המשפחה לירושלים) ולאמו רחל בת שלמה סויאס .

בשנת תר"ס (1900) נשא לאשה את רחל לאה בת ר' שמואל הומינר (ראה כרך ב', עמוד 599). (נפטרה בבלטימור שבארה"ב, ה' חשון תרצ"ז - 21.10.1936, והובאה לקבורה בירושלים).

עסק במסחר קמח. במלחמת העולם הראשונה השתתף במסירות בפעולות להשגת חיטה ובהספקת קמח להקלת מצוקת הרעב.

היה ממיסדי ועד "בית לחם" להספקת לחם לרעבים. כן היה פעיל באגודה לסעד "אחיעזר" בירושלים.

במשך כחצי יובל שנים היה שד"ר בארצות-הברית לטובת המוסדות המאוחדים-תלמוד תורה וישיבת "עץחיים", ביקור חולים האספיטל בירושלים.

זכה לראות במשפחתו - דור חמשי בארץ.

צאצאיו: רחל אשת ר' מרדכי בנימיני, יהושע מיכל , שמואל, ביילה דבקה אשת אריה שוצבסקי, שלמה (בניו עסקנים צבוריים למען הפצת השפה העברית ותעמולה לישראל- בניו-יורק. בעלי בתי-דפוס משוכללים ומו"ל ידועים).

כתריאל רפפורט

נולד ברובינו (רוסיה), י"ג כסלו תרל"ב (סוף 1871).

לאביו ר' חיים טוביא רפפורט (שהיה המו"ץ והשו''ב בעיירה רובינו. ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו רחל ביילה .

קבל חנוך מסורתי וכללי.

ביום י"ב אב תר"מ (1880) עלה עם משפחתו לארץ והתישבו בחצר חורבת ר' יהודה הנשיא בירושלים העתיקה.

המשיך ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים" במשך 4

שנים. המשפחה עברה בשנת תרמ"ב (1882) לראשון לציון.

בשנת תרמ"ד (1884) חזר לראשון לציון והמשיך ללמוד בבית הספר במושבה, והיה תלמידם של המורים מרדכי לובמן, שלמה אבולעפיה ודוד יודילוביץ . את ביה"ס גמר בהצלחה.

נשא לאשה את צפורה טיקולסקי .

בהיותו כבן כ"ה (1897) החל לעסוק בעבודה צבורית שלא הצטמצמה בד' אמותיה של המושבה בלבד. שימש כמזכיר ועד המושבה, ובטבת תרע"ח (1918) נבחר לראש הועד ה-11 ושימש בכהונה זו גם בשנות תרע"ט-תר"פ ותרפ"ח.

הרבה עמל הקדיש לטובת המושבה והרחבתה בהיותו ראש הועד: רכישת אדמת בית-דגון ואדמת סרפנד אלחרב הידועה בשם אדמת "אחוזה".

היה בין הכורמים והפרדסנים המעולים.

נתקבל שלוש פעמים ע''י הבארון אדמונד די-רוט שילד בארמונו הפרטי בפריס.

בתרע"ח (1918) היה ציר באספה המכוננת ביפו בתור בא-כח הארגונים השונים במושבה.

סדורים והחלטות רבות סודרו והוצאו לפועל בימי שירותו כראש הועד (מגרש ל''קרן הגאולה", נתאשר חוק בנין בתים, הוכן תכנית לבנין שכונת "אביבה" ועוד).

פעמים אחדות נבחר כחבר בועד החקלאי ופעם לראש הועד הזה.

פעולותיו בועדים הללו היו חשובות מאד, ורשומן היה ניכר במהלך הענינים במושבה.

שלוש פעמים נסע לחו"ל כמבקר בסניפי היקב: בסוריה, מצרים, אירופה, אמריקה וקנדה. הרב א. י. הכהן קוק זצ"ל שלח אגרת המלצה שבה תיאר אותו כעסקן ציבורי מעולה.

שלוש עשרה שנה היה חבר במועצת היקב ואגודת הכורמים הקואופרטיבית של ראשון לציון וזכרון-יעקב.

בשנת 1918 היה ממיסדי בנק "קופת-עם" ביפו והיה חבר במועצתה ובהנהלתה יותר מעשרים שנה.

משנת 1926 ניהל יחד עם חברו ראובן סגל את סניף "כרמל מזרחי" ביפו.

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3537). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3537