Volume 10

Page 3559

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כשנפל מפקדו אברהם ברעם ז"ל, מפקד השיירה לבןשמן, ונתבקשו מתנדבים נוספים לצאת לבן-שמן הנצורה, הוא מציע את עצמו הראשון ואחריו הולכים מיד רבים אחרים, ובראש מחלקה הוא מגיע בשיירה לבן-שמן הנצורה. חבריו היו אומרים: "אחרי יוסקה הולכים בעינים עצומות".

הוא עובר את הקורס הראשון לקצינים של צה"ל, ומיד הוא נקרא לחטיבה.

ימים מספר לאחר ה-15 במאי 1948, קיבל הגדוד תגבורת גדולה מאנשי גח"ל ומפקד הגדוד החליט ליצור מהם פלוגה חדשה, פלוגה ג'. והוא נתמנה למפקד הפלוגה. אימן את כל הפלוגה, מחלקה אחר מחלקה, בתרגולת הקרב, תרגולת קשה ומסובכה ובליל לשונותיהם של האנשים שבאו ונתקבצו מכל פנות העולם. היה מתרגם את דבריו באידיש המסורבלת שלו.

על אף היותו קפדן היו יחסיו עם האנשים טובים תמיד, והכל אהבוהו. טוב לב היה.

כשעלו על אשדוד - אותו קרב מפורסם שחולל מפנה במלחמת השחרור, התיצב בראש מחלקתו, מחלקת טירונים מאנשי הגח"ל שלא ראו עדיין קרבות. כאשר ראוהו הולך לפניהם, ידעו, כי נתונים הם ביד אמונה. תמיד הלך לפני האנשים, אתם יחד.

עם תום השלב הראשון של הקרבות והתחלת ההפוגה הראשונה, נשלח יוסקה עם מחלקתו ל"נגבה", כחיל המצב. ההפוגה תמה והחלו קרבות עשרת הימים. יוםיום מגיעות ידיעות על בחורי הגדוד שנפלו ונפצעו, והוא נלחם בגבורה ואינו מסכים לעזוב את המקום.

לאחר מחבריו אמר: "יודע אתה, אם נגזר עלי להפגע בקרב, הייתי רוצה להפגע קל מאד, או להיהרג במקום"...

נפל בהגנת נגבה, ג' תמוז תש''ח (10.7.48). מפקדו מהגדנ''ע אברהם אמיר הדפיס לזכרו חוברת "יוסקה", ג' בתמוז תשי"א, (30 עמודים).

פנחס שיינמן

נולד בשנת תרע"ב (1912) בעיר קראקא (בפולין).

לאביו ר' צבי שיינמן ולאמו לאה מרים ממשפחת בינשטוק (משפחות מיוחסות בגליציה).

בילדותו למד בת"ת ואח"כ בבי"ס "חדר עברי" ו"תחכמוני" בקראקא תחת הנהלתו של הרב ר' משולם קלוגר (ת"ח ופדגוג מובהק, בנו של הרב מגריידיק) ממנו וכן ממורים אחרים, בעלי שעור קומה בתורה ובחכמה, למד תורה וספג מהם חנוך דתי לאומי.

בהיותו בן 14, יזם הוצאת בטאון בית הספר בדפוס, בו באה לידי בטוי אהבה לתורה ולא"י.

בצעירותו היה מראשי "השומר הדתי", לאחר מכן היה חבר הועד הפועל של המזרחי וצעירי מזרחי במערב גליציה ושלזיה ומזכירו במשך כמה שנים, וכן חבר הנהלת מועצת "תורה ועבודה" בווארשה.

עמד בראש מפעלי הבחירות בקראקא של הרשימה הציונית לסיים בשנת 1933 ושל הבלוק היהודי ב-1937.

יחד עם ד''ר יצחק שוורצברט (ציר הסיים הפולני) ור' השיל אייזנשטט (חבר מועצת עירית קראקא ) כתת את רגליו מבית כנסת לבית כנסת, כדי להטיף למען הרשימה הציונית והכלל יהודית, בהנחילו להן נצחון.

ייצג את תנועת המזרחי במערב גליציה בהנהלת קק"ל וועדת השקלים והבחירות לקונגרסים.

נשא לאשה את שושנה בת ר' משה דוד פרנקל (בן הרב ר' יהודה פרנקל, רבה של סאנוק) למדה בסמינר

יון "בית-יעקב"בקראקא, חברה בהנהלת ארגון הפועלות של "הפועל המזרחי" בישראל.

בשנה האחרונה לפני מלחמת העולם היה ממארגני העליה הבלתי לגלית, ואניות הועברו על ידו לארץ.

בשנות המלחמה שהה בגרמניה ורוסיה, וארגן שם פעולה ציונית במחתרת.

עם שובו לפולין היה חבר ועד הקהילות בווארשה ויו"ר המזרחי והפועל המזרחי ומראשי הקהילה בקראקא.

בשנת 1947 ייצג את המזרחי בפולין בקונגרס הציוני הכ"א בבאזל.

בשנת 1948 עלה לארץ ונמסר לידו התפקיד של ניהול הפועל המזרחי בתל-אביב כמזכירו הכללי.

נוסף לעסקנותו בתנועת הפועל המזרחי הוא גם חבר בועד הפועל של הפועל המזרחי ושל המפלגה הדתית לאומית.

פעיל גם במוסדות תורניים אחרים ובין היתר בבית הכנסת המרכזי בשכונת רסקו בצפון ת"א, בו הוא חבר ועד בית הכנסת וועד הבנין, נותן שם גם שיעורים בתלמוד בפני קהל משתתפים רב.

יו"ר ועד ההורים של בית הספר הממלכתי-דתי בשכונת רסקו וחבר הנהלת בנק הלואה וחסכון בת"א.

בשנת תשי"ח נבחר כיו"ר המועצה הדתית לתלאביב-יפו.

צאצאיו: אסתר (תלמידת סמינריון "תלפיות"), לאה (תלמידה), צביה.

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3559). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3559