Volume 10

Page 3622

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נתן נטע נאטקין

נולד בפאריץ, מחוז פינסק (רוסיה), בשנת תקע"ח (1818).

מצאצאיו של בעל "שאגת אריה". את השם: נתקין - ירש מאביו-זקנו, השתדלן רבי נתן נטע מעיר שקלוב, שהיה ממקורבי הנסיך פוטומקין, אשר במקום השם נטע, היה קורא לו בלשון חיבה: נתקין. השפעתו על הצארים: פאול ואלכסנדר הראשון ושריהם - היתה רבה, ואגדות רבות מתהלכות עד היום על פעולותיו לטובת אחיו היהודים.

קיבל חינוך מסורתי. הוסמך לרבנות בישיבת לודז'. בשנת תרי"ד (1854) עלה לארץ והתישב בירושלים. נשא לאשה את צביה בת הרב יוסף זונדל מסלנט (ראה כרך א', עמוד 284) ובזיווג שני נשא לאשה את אלקה בת הרב ישעיה ברדקי (ראה כרך ד', עמוד 1583).

בהשפעתו נקנו מגרשים ונבנו בתים וחצרות בירושלים החדשה. הוא עצמו נשאר לגור ברחוב היהודים בבית פשוט. דאג לאחרים - ולא לעצמו.

היה מטובי השד"רים לטובת הכולל המאוחד: ממוסדות האשכנזים והספרדים יחד.

בשליחותם נסע ארבע פעמים לארצות הברית: תרכ"ו (1866), תר"ל (1870), תרל"ו (1876). והביא תועלת רבה למוסדות הישוב בנסיעותיו.

בארצות הברית הצליח להשפיע בסידורי הקהלות שם.

היה מהראשונים שסידר קשר בין היהודים בא"י ואמריקה.

בנסיעתו האחרונה לארצות מברית. בשנת תרמ"ז (1887) חלה ונפטר שם בחודש טבת תרמ"ח (סוף 1887).

צאצאיו (מאשתו הראשונה): פרידה, יוסף.

(מאשתו השניה): גרונה אשת צבי נכדו של הרב שמואל סלנט), אריה-ליב (נשא לאשה את בת הד"ר פופוליס), שינדל אשת יוסף זונדל ברדקי (ראה כרך ב', עמוד 1052. הורי ד''ר נתן בר-זכאי. נשיא בית המשפט המחוזי ביפו-תל-אביב).

אלכסנדר קרמנר

נולד בשנת תרל''ח (26.10.1877) בברודי שבגליציה (אז בקיסרות האוסטרית).

גמר את לימודיו באוניברסיטה לטכניקה בוינה והוסמך למהנדס-מכונות ואח"כ השתלם בפוליטכניון בברליןשארלוטנבורג בתורת המטאלורגיה ובעיקר בענף היציקה. יסד בגרמניה מפעל צנוע ליציקה והרחיבו במשך הזמן.

ב-1910 נתמנה למנהל כללי במפעל-היציקה הגדול של חברת "הארטונג" הברלינית, שהעסיקה 2200 פועלים והיתה קשורה בקונצרן העצום של "חברת החשמל הכללית" הגרמנית ,)A.E.G.(ואח"כ הועמד גם בראש מפעלי תעשיה אחרים בענף המתכת ונתמנה למרצה בפוליטכניון השארלוטנבורגי, והסטודנטים היהודים שלמדו שם היו ברובם הגדול מתמחים בעבודה מעשית במפעל שלו.

בגרמניה היה מכובד מאד בשל כושרו ומרצו ושקידתו בעבודה, וזמן-מה היה יו"ר אגודת בעלי התעשיה בברלין. אך כשעלה היטלר לשלטון נעשה צר המקום בגרמניה אף ליהודי רב-תועלת כזה למשק המדינה, ואחרי עשרות שנות עבודה יצרנית בגרמניה חיפש לו מקום אחר להמשכת פעילותו.

בלונדון נפגש ב-1933 עם פנחס רוטנברג ובהשפעתו החליט להשתקע בארץ-ישראל ובאותה שנה עלה ארצה עם משפחתו. יסד את "החברה הארצישראלית ליציקה ועבודות מתכת" ובאפריל 1934 התחיל להקים על שטח בן 50 דונם חולות במפרץ חיפה, במקום המסומן על המפה בתור אזור תעשיה בעתיד, את מפעל היציקה, שהיה המפעל הראשון באזור. להדגמת גורל היקף העבודה, יצוין, שליישור השטח הובאו שמה 12.000 מטר מעוקב חול, ואף ענף מיוחד של מסילת הברזל נסלל ביזמתו לשטח המפעל, ובמרוצת השנים החל קו זה משמש אף את יתר מפעלי התעשיה שבאזור. הביא מכונות וציוד טכני מגרמניה (באמצעות "העברה"), מאנגליה ומאמריקה. בנובמבר 1934, שבעה חדשים אחרי הנחת אבן הפנה, החלה העבודה במפעל בידי 200 הפועלים הראשונים, מיוצאי ארצות רבות ואף מאנשי מקצועות מסחריים ואקדמיים, ובהדרכתו האישית של מר קרמנר נעשו במשך הזמן לפועלי-מתכת מומחים ממדרגה ראשונה.

בגלל קשיים כספיים וארגוניים, שקרמנר הסתבך בעקב התנאים ששררו בארץ ביחסי עבודה וכושר ספיגת התוצרת בשוק, עבר המפעל ב-1937 לרשות ה"פלסטיין קורפוריישן" (כיום בנק איגוד לישראל) ששינה את שמו ל"וולקאן" וב-1941 עבר לידי ''סולל בונה". בשנים הראשונות שימש בו קרמנר כיועץ טכני ליציקה,

APA citation

Tidhar, D. (1959). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 10, p. 3622). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/10/3622