יוסף טרומפלדור ביומנו מימי מאורעות "תל-חי", מזכיר אותה בין המגינים.
צאצאיה: דוד ("דודו") היה מפקד המחלקה של הפלמ"ח במחלקת הפורצים במצודת "נבי-יושע" (מצודת הכוח) ונפל יחד עם מחלקתו (28 צעירים) ביום ח' אייר תש''ח (17.5.1948) ונקברו בקבר אחים בנבייושע ; תמר אשת יעקב יעקובי (חברים בכפר אז''ר); חגי (בכפר אז"ר).
בהוצאת "עם עובד" (תשי"ד) יצא לאור ספר "אב ובנו" (משה ודוד צ'רסקי) לזכר בעלה ובנה דוד.
ד"ר יצחק ליב (אריה) ברוך (ברוכוביץ) (ידוע בשם : ד"ר י. ל. ברוך)
נולד בטאוורוג (ליטא) בשנת תרל"ג (1873).
קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבה. סיים את לימודיו באוניברסיטה בברן (שווייץ) וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה.
התחיל את עבודתו הספרותית בהדפסת שירו הראשון "אבל ציון" ב"לוח אחיאסף" (תרנ"ח-1898). כן פירסם שירים ומסות ב"השלוח" (בעריכת אחד העם וביאליק) וב"הדור" (בעריכת דוד פרישמן ). משיריו וממסותיו באידית נדפסו, בין השאר ב"דער יוד".
עסק בתרגומים מרוסית, אנגלית וגרמנית, בעיקר פרסם סיפורים רבים שלא נאספו עד עתה בספר.
בין התרגומים החשובים שלו יש למנות את: "הסוחר מוונציה" לשקספיר ; "שירת העולם" לזוני; "פאוסט" ו"חזון ואמת" לגיתה: "הנדון למאסר עולם" ללי ; "היהודי" לגולדשמידט ; הדג'ונגל" לקיפלינג; "הבגידה לבית פורסייט" לגולסוורתי; "אסיר שליון מזהה" לביירון ; "תולדות גדולי יוון" לפלוטרך ; "הכבל האנגלים" לביינר ; "תולדות חיי" לשלמה מימון ; "ירושלים" ; "המקרא ותרגומיו" לגיגר ; "מסות" לאמרסון; אחדים מספרי שלום אש ועוד.
מספריה: "תמונות מני קדם" (סיפורים, ת"א, תרפ"ח); "הגולם מפרג" (ת"א, תש"ב); "אוצר ספרות ישראל (אנתולוגיה של הספרות העברית הישנה) ; ראשי פרקים בתלמוד" (1927).
שנים רבות שימש כמורה בערים שונות ברוסיה וכן בווילנה.
בשנת 1926 עלה לארץ ונתקבל כמורה בגמנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב.
בשנת 1935 יצא לפנסיה.
כשנמצא ערבי הרוג בשדרות בן-ציון בת"א בימי ממשלת המנדט, מקום ביתו, האשימה אותו המשטרה ברצח... מובן, שלאחר חקירה קצרה נתברר שאין כל ממשות בחשד זה.
אחרי המקרה עבר לגור במושבה הרצליה. עד יומו האחרון עסק בכתיבה ובתרגום ונשארו אצלו בכתב-יד כמה תרגומים של השירה הרוסית והגרמנית.
ערך את "ספר השבת".
כתב עשרות רשימות בשם "הורים מבכים על בניהם" (שבהם נכתבו תולדות חייהם של בנינו אשר נפלו במלחמת השחרור).
שיריו מתחלקים: שירי טבע. שירי אהבה ושירות שגיבוריהם הם אישים היסטוריים.
תרגומו את "פאוסט לגיתה (החלק הראשון) זכה בפרס טשרניחובסקי (תש"ו) ; תרגומו "המקרה ותרגומיו" לגיגר זכה ג"כ בפרס טשרניחובסקי (תש"י).
ברשימותיו הלשוניות הוא מותח בקורת קשה על מתרגמים רבים שלא דייקו ולא שמרו על טהרת הלשון בתרגומיהם. כמו כן נכנס בפולמוס עם פרשני ומבקרי המקרא הנוטים מן המסורת.
נפטר בתל-אביב, כ"ט חשון תשי"ד (7.11.1953).
אליהו אבשנקו
נולד בעיירה מלאבה (פולין), י' טבת תרס"ד (סוף 1903).
לאביו מנחם אבשנקו. קבל חנוך מסורתי, וכללי בבית ספר פרטי, כעין גמנסיה.
היה חבר הנהגת "ארגון החלוץ" בעיירתו. בעיקר היה פעיל במחלקת ההגנה של הארגון. המשטרה הטילה עין על כמה מחברי הארגון, והחליטו להסתלק, ולעלות לארץ-ישראל.
ביום 27 יולי 1926 עלה לארץ והתישב בעפולה. במשך 8 חדשים עבד כפקיד בבית מסחר לחומרי בנין בעפולה, ואחר כך עבר לחיפה ועבד כפועל בנין.
כעבור שנה חזר לפולין, נשא שם אשה ובשנת 1929 חזרו לארץ.
פתח בית מסחר למנופקטורה בפתח-תקוה - מתוצרת הארץ.
יסד בפתח-תקוה "אגוד לתוצרת הארץ", ועד שנת 1940 החזיקו מעמד בתוצרת הארץ.
משנת 1940 היה קשה להשיג סחורה מיצרני תוצ