Volume 11

Page 3717

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

משנת תרפ''ב (1922) עד שנת תרפ"ו (1926) היה הסוכן הראשי בירושלים לתוצרת בית החרושת - "רענן" בתל-אביב לשוקולד וסוכריות. וכן היה סוכן לסיגריות וסבון.

את רוב הונו שהביא עמו מחו"ל השקיע בעסקים ובהלוואות. אתרי שביהח"ר רענן פשט את הרגל, נשאר בחוסר כל, אחרי ששלם את התחיבויותיו.

נסע לקנדה בתקוה להיטיב את מצבו החומרי וחלומו לא קוים לחזור לארץ.

נפטר במונטריאל (קנדה), י"ב כסלו תרצ"ו (8.12.35).

בנו: גרשון דוד (בעל תעשיה. קבלן ועסקן צבורי לעניני ישראל).

עזריאל אורי (מליאר)

נולד בכ' אדר תרנ"ב (1892) בזווהיל (נובוגרדוהלינסק).

לאביו פנחס מליאר ולאמו פייגה בת שמחה רבינוביץ (נצר ממשפחה מיוחסת של רבנים ושו"בים), בית הוריו, למרות אדיקות אביו שהיה שו"ב, היה חדור רוח ציוני והשכלה בהשפעת חוגי הצעירים מחבורתו המצומצמת של הסופר פיארברג שהיו מבאי הבית התדירים.

קבל חנוך מסורתי והצטיין בלמודיו בישיבה ליד ראשה ה"עלוי" מפולטבה. התמסר עוד משחרותו לפעולה הציונית, והיה בחבורה האינטימית של מייסדי "צעירי ציון" ומחדשי התנועה הציונית בעיר ובמחוז.

בהתחלת המלחמה העולמית הראשונה עבר לפולטבה ופעל שם בין חוגי "צעירי ציון" וחזר עם פרוץ המהפכה הרוסית הראשונה לזווהיל. שם התמסר לפעולה הציונית, הופיע באספות תעמולה, יסד שעורי ערב לפועלים וחוגים תרבותיים. והשתתף בפולמוסים שסערו אז בבירזות הפוליטיות ובין חוגי "תרבות" וה"קולטורליגה".

השתתף באופן פעיל במלחמת הבחירות ל"ועידה

היהודית" שהיתה צריכה להתכנס בימי כינוס "האסיפה המכוננת הרוסית". והופיע בבחירות אלו במקום ריאלי ברשימה המחוזית של -צעירי ציון" בוהלין.

נשא לאשה את גיסיה בת יצחק אלטר ליבורקין מויטבסקי.

עבר אח"כ לקיוב ועבד במרכז האוקראיני של חברת "תרבות" כחבר המרכז וכן בועדה הארץ-ישראלית המרכזית שליד מרכז צעירי ציון והשתתף במאמרים בעתון המרכזי של "צעירי ציון", "ערד און ארבעט" - שהופיע בקיוב. בהתגבר המלחמה האזרחית באוקראינה והריסת מוסדות ה"תרבות" באוקראינה, עבר לעבוד במרכז האוקראיני של "אורט" שפעל עוד באופן ליגלי בייסוד פלוגות (ארטילים) של עובדים ובתי מלאכה קואופרטיביים.

עם גבור נחשול הפרעות שהציפו את כל אוקראינה חזר לעירו לאחר תום השתוללות הגייסות של פטליורה, הלבנים והצבא האדום, שנחרבה ברובה בעברה כמה פעמים ממחנה פורעים אחד למשנהו ומגיפת הטיפוס שפרצה אז. התמסר אז כולו לעידוד השרידים שנשארו וביחוד להחזקת בית היתומים שלוקטו וטופחו ע"י חבורה ציונית צעירה.

עם גבור הפחד שהעיר תימסר לחלוטין לצבא האדום עם חתימת השלום הזמני עם השלטון הסוביטי התחמק ועבר מתוך סיכונים רבים את הגבול שהיה משובש גייסות פורעים - הגיע לרובנה והשיג שם מב"כ ה"ג'וינט" סיוע ובחזרו העירה הספיק באמצעים אלה להוציא בשעה האחרונה לפני הכיבוש הסופי הסוביטי, את היתומים שאליהם נתלוותה גם חבורה מצומצמת של חלוצים ולעבירם לעבר הפולני. היתומים נקלטו לאחר זמן מה ע"י ה"ג'וינט" בבית היתומים ברובנה והועלו כעבור שלש שנים ע"י ישראל בלקינד עם ייסוד בית היתומים ב"גבעת המורה".

עלה לארץ בתרפ"א (1921) ביחד עם חבורת החלוצים באניה האחרונה לפני סגירת העליה לאחר הפרעות ביפו. עבד בתחילה בקבוצת מחניים ואח"כ בעבודה חקלאית בראש פינה. סידר שם, בשיתוף עם המשורר האירי ש.

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3717). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3717