Volume 11

Page 3727

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ומאז קיבל גם את העריכה הראשית של השבועון "דער אמעריקאנער".

היה יו"ר הארגון הידוע "חברותה", פלטפורמה חפשית להבעת דעה.

היה פעיל בג'וינט, בועד החינוך היהודי, בארגוני העולים וכו'.

כל השנים חבר פעיל בהתנועה הציונית. היה פעיל בהסתדרות "המזרחי" באמריקה.

היה המייסד של החנוך הדתי של המזרחי באמריקה. מהראשונים ששלח את 3 ילדיו להשתלם בישראל (1932-35) בפנימיה בחיפה ובגמנסיה בירושלים.

רכש קרקע בהרצליה ומתכונן לעלות לארץ. ברוב המאמרים הראשיים בעתוניו הוא עושה נפשות לישראל.

פעיל ומפעיל את הציבור היהודי לתרום למוסדות ישראל.

ספריו: "מענטש און מאשין אין סובעטון לאנד" (1935), (1936) זהו ספר ראשון במינו שמוסר באנגלית סיפורי חסידים, ושני ספרים באידיש "פון רעבינ'ס הויף" (1937). חלק ראשון "טשערנוביל" וחלק שני "טאלנע".

צאצאיו (מאשתו הראשונה): שלמה, אליעזר (ד"ר לפילוסופיה. היה מרצה בירושלים במוסדות חינוך שונים), צביה אשת אלכסנדר צוקרמן.

חנניה מאיר קייזרמן

נולד בשנת תרמ"ד (1884) בפיאטרה-ניאמף, רומניה. לאביו מאיר ולאמו גיטה.

אחר גמר לימודיו היהודיים והכלליים עבד כמנהלחשבונות בעירו.

ב-1910 היגר לקנדה, עבד זמן-מה במקצועו בעיר מונטריאל ואח"כ שלח ידו במסחר והצליח בעסקיו.

ב-1914 נשא לאשה את שרה בת מאיר ויטל מניויורק . (ראה ערכה בכרך זה).

נדב הרבה מזמנו וממרצו לעבודה צבורית יהודית באירגון החייטים, בייסודה ובהנהגתה של תנועת פועליציון, ביסוד הספריה העברית לעם, ביחד עם הסופר ראובן בריינין, ב1914 במונטריאל, וביחד עם חבריו משה דיקשטיין, ישעיה בלקינד ול. צוקר פעל רבות בארגוני החיים היהודיים במונטריאל בענפי- פעולה שונים.

בתקופת מלחמת-העולם הראשונה נתן יד לארגן את "המוסד העממי לעזרת יהודים מעבר לים" (פיפל'ס רליף") מטעם פועלי-ציון במונטריאל, שהתמזג אח"כ עם הג'וינט היהודי העולמי, וב-1919 היה בין יוזמי "הקונגרס היהודי הקנדאי" ונבחר למזכירו הכללי. פעל רבות בשיתוף עם חברת יק"א להעביר לקנדה ולסדר בה פליטים יהודים שנמלטו מרוסיה לרומניה, ואח"כ נתן יד ליסוד הסניף הקנדאי של ארגון היא"ס לעזרת פליטים ונבחר לנשיאו.

משנתפרק "הקונגרס היהודי הקנדאי" (בגלגולו הראשון) ב-1923, עלה לארץ משקיבל את המינוי לנהל את הבנק למוסדות קואופרטיבים מיסודה של "קבוצתבראנדייס" והחל מתערה בחיי הארץ. אך אחרי כשנתיים הוכרח לחזור לקנדה בגלל מחלת אשתו.

משגברה האנטישמיות ההיטלראית ב-1934 והחלה מקרינה את השפעת גם על ארצות אחרות, הצליח קייז מן ביזמתו לארגן מחדש את "הקונגרס היהודי הקנדאי", שהגיע למעמד נציגות כללית של הציבור היהודי באותה ארץ, בלא להשאיר מקום נבדל לתנועות אנטי-לאומיות ואנטי-ציוניות, כגון ה"בונד, נבחר למזכירו הכללי ושימש בתפקיד זה עד סוף ימיו.

בהנהגתו פעל הקונגרס בהצלחה נגד הקרנות התעמולה האנטישמיות, בהשפעה על דעת הקהל והשלטונות לחוקק חוקים נגד הפליה גזעית ודתית, ובעידוד ועזרה לתעמולה הציונית. במלחמת-העולם השניה אירגן הקונגרס את השתתפות יהודי קנדה במאמץ המלחמה ובהספקת רבנים ושרותי דת לחיילים היהודים בצבא קנדה, ואחרי המלחמה נסע בשליחות יהודי קנדה לפולין, לחדש את הקשרים עם שארית הפליטה ולהביא לה עידוד ועזרה.

בתקופת המאבק על תקומת ישראל הצליח הקונגרס להשפיע על ממשלת קנדה, שהסתייג מהמדיניות האנטיציונית של ממשלת בריטניה ושתתמוך במסגרת האומות המאוחדות בדרישה הציונית לכונן מדינה יהודית בארץישראל.

כן פעל בעד קליטת פליטים יהודים בקנדה, השגת הרשיון לכניסתם ואיסוף האמצעים להסעתם ולסידורם. הוזמן לדרום אמריקה וארגן מטעם הג'וינט עזרה לפליטים שהגיעו שמה.

משנותיו הראשונות בקנדה היה פעיל גם בשדה החינוך היהודי ועזר ליסד מערכת בתי-ספר בשפה האידית, ובתקופה מאוחרת פעל רבות לאיחוד בתי-הספר היהודיים בקנדה, לייסודם של שני בתי-מדרש למורים,

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3727). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3727