Volume 11

Page 3735

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

וערך שבועונים שונים בבריסק, בקוברין ובערים אחרות בחבל פולסיה שבמזרחה של פולין בימים ההם. מאמריו נתפרסמו גם בעתונים המרכזיים של יהודי פולין, והצטיין גם בתור נואם ועסקן למען ציון.

בשנת תרצ"ב (1932) היגר לקנדה, וממחרת הגיעו למונטריאל נתקבל כחבר המערכת של העתון היהודי ''קענעדער אדלער" ועד מהרה תפס את מקומו בו כאחד מעמודי התווך שלו. השכלתו היהודית והכללית הרחבה ולהט המסירות לעמו ולתורתו ולארץ עתידו לקחו את לבות הקוראים באלפי מאמריו בשאלות השער" בתעמולה למען כל ענין יהודי וציוני, במאמריו לחגים, במסות מונוגרפיות על אישים גדולים מישראל ומהעולם היהודי שביקרו בקנדה והיו אורחי ביתו. כן הצליח באמרי פיו במסיבות "עונג שבת" ובכינוסים צבוריים וחגיגיים שונים. ב"אדלער" יסד וערך גם מחלקה לילדים ופרסם חרוזים הומוריסטיים. ניהל חליפת מכתבים ספרותיים עם גדולי הדור וברשותו אוסף עשיר של תמונותיהם. היה גם כתבו הקבוע של "מומנט" הווארשאי והשתתף בגדולי העתונים היהודיים והעבריים ובשבועונים וכתביעת ובמאספים בארה"ב, באירופה ובארץ-ישראל, ובסךהכל משתתף בלמעלה מ-20 עתונים בכל תפוצות ישראל.

במונטריאל אירגן וסייע לארגן איגודים של יוצאי אוקראינה, פולין, ליטא ורומניה והשפיע על הכוונת פעילותם במגמה ציונית.

צאצאיו: יצחק (מהנדס), שרה גרינבאום (מורה בביתספר תיכון).

יחיאל זלינגר

נולד בסכודניצה (פולין) בשנת תרס''ג (16.4.1903). לאביו מנחם זלינגר ולאמו צילה בת דוד קרניאלי. קיבל חנוך מסורתי וכללי.

היה מדריך בתנועת נוער "החלוץ". עבד בעסק הוריו.

באוגוסט 1925 עלה לארץ.

היה חבר קבוצה, פועל חקלאי, מנהל עבודה, מנהל פרדסים, מנהל חברות לעיבוד פרדסים, בית אריזה ושיווק פרי.

בשנת 1929 נשא לאשה את שושנה בת יעקב שיף. בין ראשוני מיסדי המושבה אבן-יהודה. חבר רוטרי נתניה. פעיל במוסדות הכלכליים והצבוריים במושבה. מנהל קופת מלוה וחסכון במושבה. כיום, ראש המועצה המקומית אבן-יהודה. מיצג את המועצה במוסדות צבוריים. היה פעיל בהגנה ומלא תפקידים במלחמת השחרור. מנהל חברות שונות.

בנותיו : שמחה זלינגר, אילנה אשת יהודה רוסו .

ברוך בן-ציון ויסמן

נולד ברז'יצה (לטביה) בשנת תרל"ה (1875). לאביו נחום ויסמן. קבל חנוך מסורתי וכללי.

מפעילי הציונים בעירו דווינסק. היה מסור לתחית השפה והתרבות העברית.

ממיסדי ופעילי "החדר המתוקן" הראשון בעירו. את רוב זמנו הקדיש לעבודה המעשית בקרן הקימת לישראל.

נבחר לציר מעיר דווינסק לועידה השביעית של הציונים ברוסיה, שהתקיימה בפטרוגרד (1917).

היה גם חבר המועצה העירונית בעיר דווינסק.

בשנת 1909 שלח את אשתו וחמשת ילדיו לא"י במטרה, שיקבלו חנוך עברי בגמנסיה העברית"הרצליה" בת"א.

ביקר כמה פעמים בארץ ובגמר מלחמת העולם הראשונה עלה לארץ באניה רוסלאן, בתור מזכירה ושליחה המיוחד של חברת "נחלת יעקב" (אגודה הדדית שנוסדה בעיר דווינסק במטרה לקנות אדמות להתישבות בא"י).

זכה לעלות לארץ - ונפטר למחרת בואו. נפטר בתל-אביב, כ"ט כסלו תר"פ (21.12.1919). צאצאיו: יוסף, רחל אשת נחום ליכטרמן, שולמית, אביגיל, זרובבל, בצואתו ביקש מילדיו: שתהיו לעולם בנים נאמנים לעמכם, דתכם, שפתכם וארצכם.

יצחק יחזקאל פרלקוורט

נולד ביפו, א' שבט תרנ"ג (1893).

לאביו משה חיים פרלקוורט (ראה כרך ב', עמוד 904) ולאמו חנה בת אלעזר ראב (ראה כרך א', עמוד 55). קבל חנוך מסורתי בתלמוד תורה "שערי-תורה" ביפו.

APA citation

Tidhar, D. (1961). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 11, p. 3735). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/11/3735